החוק הישראלי לא נותן מענה על השאלה האם ניתן לאפשר לאישה זרה – שלא הייתה זוגתו של הנפטר – להרות מזרעו. עו"ד נתנאל ירימי מציג את הגישות בעד ונגד ומציע למחוקק לתת מענה לסוגיה.
הורים שכולים שבנם נפטר ממחלת סרטן לפני שהספיק להעמיד צאצאים לעולם ביקשו להשתמש בזרעו של בנם המנוח ולהפרות באמצעותו אישה זרה על מנת שתלד בעבורם נכד - צאצא לבנם. סיטואציה רגישה ועצובה זו הונחה לאחרונה לפתחו של בית המשפט למשפחה בירושלים. (תמ"ש 28130-07-14).
יש לכם שאלה בדיני משפחה?
כנסו לפורום דיני משפחה של פסקדין
מקרה נוסף, לא פחות טראגי, הובא לאחרונה להכרעתו של ביהמ"ש למשפחה בקרית שמונה. במקרה זה אישה שבנה הקצין נהרג בהיתקלות עם מחבלים, ביקשה להשתמש בזרעו של בנה המנוח כדי להפרות באמצעותו אישה זרה כדי שיהיה לה נכד מבנה שנהרג בדמי ימיו. (תמ"ש 12977-01-14).
לאחר בחינת הנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה, ולאחר קבלת עמדות המדינה ורשויות הרווחה, אישרו השופטים בשני המקרים להשתמש בזרעו של הבן המנוח לצורך הפריית האישה הזרה. יודגש כי בית המשפט בקרית שמונה פסק בהתאם לחוות הדעת ולאחר שבחן את עמדות המחקרים וגישת המשפט העברי, כיוון שלא היה לו חוק להסתמך עליו, שכן החוק בישראל עוד לא מסדיר את הסוגיה הרגישה הזו.
מקרה עצוב זה מעלה סיטואציה כללית רחבה ומורכבת, שבה שתי הדמויות המרכזיות - הנפטר (בעל הזרע) והילד - אינם בין החיים ואינם יכולים להביע את דעתם בשאלה האם ראוי ונכון לאשר שימוש בזרע של הנפטר וליצור באמצעותו חיים חדשים.
בין המצדדים לשוללים
שאלה זו היא אינה שאלה משפטית טהורה בעיקרה אלא דווקא מוסרית-חברתית, והגישות לגביה חלוקות: ישנה גישה השוללת לחלוטין כל אפשרות של שימוש בזרע של נפטר, ומנגד קיימת גישה המצדדת בכך.
המתנגדים טוענים כי התרת הפריה לאחר המוות מהווה פגיעה בטובת הילד שהרי מדובר ביצירת "יתמות מתוכננת". גורל ילדו של הנפטר נקבע מראש, וידוע שייוולד כילד יתום ללא דמות אב, בחסך נפשי חמור, תוך שלילת זכותו הבסיסית לגדול במרחב בריא פיזית ונפשית עם שתי הדמויות העיקריות בחיי כל ילד: אב ואם. לטענת המתנגדים, מעשה כזה אינו צודק ואינו ראוי והוא מהווה עוול כלפי הילד.
בעלי דעה זו מצביעים על מחקרים שמראים כי לילדים שהתייתמו בטרם זכו להכיר את הוריהם, יש סיכוי גבוה להיות בעלי בעיות התנהגותיות ורגשיות. כמו כן, בהשוואה לילדים שגדלים עם שני ההורים, קיימת אצלכם שכיחות גבוהה של קשיי הסתגלות ותפקוד הבאים לידי ביטוי בתחום החברתי והרגשי. נימוק נגד נוסף הוא הטענה שהתרת הפריה לאחר המוות מעודדת יצירת משפחות חד-הוריות ופוגעת במוסד המשפחתי המסורתי.
כן הם מעלים את הטיעון כי ההחלטה האינטימית של הבאת ילדים היא לעולם היא החלטה אוטונומית של שני שותפים בלבד - גבר ואישה בגירים - ואין אדם אחר שיש לו זכות להתערב בה, גם לא להורים של מי מהם.
מנגד, המצדדים בהפריה מזרעו של הנפטר מעלים את הטענה כי יש לאפשר לאנשים שיקירם נפטר להעמיד ממנו צאצאים אם זו הדרך בה בחרו להתמודד עם האובדן. לגישתם, זהו אינטרס שראוי להגנה ועידוד.
נימוק נוסף בפי המצדדים טמון ברצונו המשוער של הנפטר. לשיטתם, הכמיהה להעמיד צאצאים היא כמיהה אוניברסלית של כל בן אנוש. לדעתם, אין ספק כי הנפטר היה רוצה צאצאים ולכן היתר להפריה מזרעו יגשים את רצונו.
חייבים חוק מסודר
איזו משתי הגישות נכונה או צודקת יותר? דומה שזוהי שאלה קשה להכרעה, ובכל פעם שמקרה כזה מובא להכרעת בית המשפט הוא נדרש לבחון ולבדוק כל את נסיבותיו לגופו תוך מתן תשומת לב מלאה לנימוקים ולטענות של שתי הגישות המנוגדות.
אני, כשלעצמי, מסכים בכל לב עם המצדדים וסבור כי יהיה זה נכון לתת משקל לאינטרס של אנשים שיקירם נפטר. לעניות דעתי יש לתת בידם את האפשרות להגשים את כמיהת הנפטר להוליד צאצאים, אלא שלשם כך יש צורך לחוקק חוק שיקבע כללים ותנאים ברורים בנושא. על החוק להורות על הקמת גוף מקצועי שיורכב מאנשי רפואה, דת ורוח, כמו גם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, שההכרעה הגורלית והחשובה בנושא הרגיש תהיה מסורה בידיהם.
לא חריג
שלא תבינו לא נכון, לא נעלמה ממני טובת הילד, אלא שילד שנולד היום, נולד לעולם בעל נורמות חדשות: התפתחות ההפריה החוץ-גופית, ההפריות האנונימיות, מוסד המשפחה החד-הורית והחד-מינית והולדת ילדים ללא זוגיות - כל אלה הפכו לנורמות מקובלות. בעולם כזה ילד מהפריית זרע של נפטר אינו חריג כלל, ואף להיפך, לעיתים יש לו יתרון ביחס לילדים שנולדו מהפריות אנונימיות, שכן מי שנולד מזרעו של נפטר יודע מי אביו.
* עו"ד נתנאל ירימי עוסק בדיני משפחה וגישור במשפחה
** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין