נערה בת 16 התמוטטה בביתה מספר שעות לאחר שחזרה מהים. בית המשפט התייחס אל המקרה כ"תאונה", וקבע כי הנערה שהתייבשה זכאית לפיצוי כספי דרך פוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים מבית "כלל".
בתביעה שהגישה הצעירה, כיום בת 24, לבית משפט השלום בראשון לציון בשנת 2013, היא טענה כי התאונה אירעה לפני 8 שנים, מספר שעות אחרי ששבה מבילוי בחוף הים עם חבריה. לדבריה, בשעה 21:00 נכנסה לישון, אך התעוררה כעבור שעתיים, וחשה תחושת בלבול וצורך עז לשתות מים. היא צעדה לסלון וסיפרה להוריה שהיא מאוד צמאה, ולפתע התמוטטה על הרצפה.
הצעירה פונתה לבית חולים "כרמל" שבחיפה ואושפזה שם כשהיא סובלת משברים בחוליות הגב. לטענתה, עד היום היא סובלת מנכות אורתופדית בשיעור של 7.5%.
את התביעה היא הגישה אחרי שבחברת הביטוח "כלל" סירבו לשלם לה תגמולים, בטענה שפוליסת הביטוח שהייתה לה כתלמידה, לא חלה על המקרה.
התובעת טענה כי מאחר שהנפילה נחשבת לתאונה, פוליסת הביטוח כן מכסה את נזקיה. אלא שלעמדת חברת הביטוח, התובעת נפלה עקב מחלה – מכת חום – ומחלות לא מכוסות בביטוח תאונות.
מה נערים מבינים?
השופטת איריס סורוקר קבעה כי על פי עדויות התובעת והמסמכים הרפואיים, אין מחלוקת שהתובעת נפלה בעקבות איבוד הכרה חולף, שנבע משהייה ממושכת בשמש וחוסר בנוזלים. השאלה היא האם הנפילה נחשבת לתאונה – שאז חלה הפוליסה, או למחלה – שאז אין תחולה לפוליסה.
לאחר בדיקה מעמיקה החליטה השופטת כי מדובר באירוע תאונתי. השופטת ציינה שהנפילה לא נגרמה כתוצאה ממחלה שקיננה בגופה של התובעת, כי אם כתגובה גופנית לפגיעת השמש. גם אם התובעת "אשמה" לכאורה משום שלא שתתה מספיק, לא מדובר באירוע צפוי השולל כיסוי ביטוחי (נפילה בעת מחלה זה משהו צפוי, למשל). לפי דעתה של השופטת, לא בכל פעם שמישהו סובל ממכת שמש הוא גם מאבד הכרה, נופל ושובר את הגב.
על כן, האירוע מתאים יותר להגדרה של תאונה מאשר להגדרת מחלה, במיוחד כשבסופו של דבר הפוליסה מיועדת לתלמידים – בני נוער – שיש ללכת לקראתם.
"יש לזכור כי תאונות רבות הן ברות מניעה: בכבישים, במדרכות, בעבודה, בלימודים. עם הצטברות נסיון חיים, האדם הבוגר לומד להיזהר מתאונות אפשריות. ואולם כאן מדובר בתלמידים, אשר רמת הזהירות שניתן לצפות מהם היא נמוכה מזו של אדם בוגר. במקומותינו, בילוי קיצי של נערים ונערות בים הוא ארוע מקובל, ולא תמיד קיימת מודעות מלאה מצידם להגנה הנדרשת. הרחבה יתרה של המונח "צפוי" עלולה לסכל את תחולת הפוליסה, שהרי כמעט תמיד ניתן להישמר מסיכונים", כתבה השופטת.
לפיכך, השופטת החליטה לקבל את התביעה וחייבה את "כלל" לשלם לתובעת תגמולים של 25,572 שקלים בהתאם לתנאי הפוליסה ולאחוזי הנכות הקבועים שלה. בנוסף תישא המבטחת בהוצאות משפט, ושכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%.
- ב"כ התובעת: עו"ד יאיר נחמיאס
- ב"כ הנתבעת: עו"ד עבד עודה
עו"ד פליקס גרובשטיין
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין