האחראי לבירור תלונות נגד רשמי ההוצאה לפועל הטיל ספק בסמכותו של הרשם להוציא צו כזה לעורך דין. עם זאת, הוא גם ציין שעל עורך הדין, כשליחו של בית המשפט, לעזור לבית המשפט במלאכתו הקשה ולא לסרבל את התיק בהגשת עשרות בקשות מיותרות.
בדצמבר 2014 נפתח תיק הוצאה לפועל נגד חייבת. לאחר כחודש הזהיר אותה הרשם שהיא מגישה יותר מדי בקשות שמסרבלות את ההליך, ואם תמשיך כך הוא יטיל עליה הוצאות. החייבת המשיכה בשלה, ואף הגישה ערב הדיון בקשה בטענת 'פרעתי' המשתרעת על פני 336 עמודים, לפיה היא שילמה את החוב שבגללו נפתח התיק.
סיוע בהוצאה לפועל?
פנו ל - עורך דין הוצל"פ
האזהרה נפלה על אוזניים ערלות, והחייבת המשיכה להגיש בקשות וסיכומים שחרגו ממגבלת העמודים. היא חויבה פעמיים בתשלום הוצאות בסך 1,500 שקל, והרשם הוציא הודעה לגזברות שעד שההוצאות לא ישולמו, החייבת לא רשאית להגיש בקשות נוספות.
אלא שגם אחרי ההחלטה המשיכה החייבת בשלה ולאחר שהרשם ביקש שבא כוחה יגיש תצהיר ויבהיר מה פשר הדבר, היא הגישה בקשה לשחרר אותו מייצוגה בתיק. בקשה זו נדחתה על ידי הרשם, עד לקבלת התצהיר ועריכת הבירור.
לאחר שעורך הדין לא הגיב במשך כשבועיים, הורה הרשם למשטרה להביאו בפניו. כשנודע לבא הכוח בדבר הצו, הוא ביקש מהרשם לבטלו, ופנה לאחראי לבירור תלונות נגד רשמי ההוצאה לפועל בתלונה.
לטענתו, לרשם אין סמכות להוציא נגדו צו הבאה, כי זה עלול לפגוע בחיסיון שלו כלפי לקוחתו. כמו-כן התנהלות הרשם פגעה בשמו הטוב כעורך דין, מכיוון שאינו צד ישיר להליכים. לטענתו להחלטה זו קדמו החלטות פוגעניות בהן איסור על המזכירות לקבל בקשות מהחייבת והטלת סנקציות.
הרשם ענה שמדובר בתיק חריג בו החייבת ובא כוחה חרגו מנורמות ההתנהלות: התעלמו מהחלטותיו, הגישו שישים בקשות, הקליטו דיונים ללא אישור ולא שילמו את הוצאות שהוטלו עליהם. לטענתו, רק לאחר שעורך הדין התעלם במופגן מהחלטותיו, הוא ביקש להביאו בצו, וכשהגיב, הוא ביטל את הצו האמור.
התלונה מוצדקת
עו"ד שמואל חמדני, האחראי על בירור התלונות הסביר שאין לו סמכות להכריע האם הוצאת הצו נעשתה בסמכות. אולם בהנחה שכן, ייתכן שהייתה דרך ראויה יותר להשיג את המטרה מבלי לפגוע בבא כוח החייבת, שהרי כמו שעורך הדין מחויב בשמירת כבודו של ביהמ"ש, כך גם על ביהמ"ש לכבדו.
כך למשל, סבר האחראי, הרשם יכול היה להסתפק בלזמן את בא הכוח לדיון. אולם, מורת רוחו על התנהלות החייבת גברה עליו, והופנתה כלפי בא כוחה, מבלי שניתנה לו הזדמנות נאותה להשיב לטענות.
האחראי ציין שנראה שהרשם הבין שהוצאת הצו לא הייתה במקומה ולכן ביטל אותו בהתאם לבקשת עורך הדין עוד לפני שהוגשה התלונה, ומכאן שהתלונה מוצדקת.
אלא שלקראת הסוף מתח האחראי גם ביקורת על התנהגות עורך הדין. הוא הסביר שמעבר לייצוג החייב, עורך הדין חייב לעזור לביהמ"ש במלאכתו הקשה ולהיות קשוב להנחיותיו והוראותיו, בעיקר בעניינים הנוגעים לניהול התיק וייעול הליכים. האחראי הזכיר שרשמי ההוצאה לפועל, המטפלים במאות בקשות מדי יום, כורעים תחת עומס העבודה, כך שהגשת בקשות סרק בתיק והתעלמות מהחלטותיהם אינה מקובלת.
נדגיש, שעורך הדין פעל כמייצג של מרשתו, ולכן אין לדרוש ממנו להגיש תצהיר העוסק בפעולותיו בתיק. גם הוצאת צו הבאה כנגד עורך דין היא מעשה חריג, וזה לא היה המקום לנקוט בו. ובכלל לא נהוג לפעול נגד עורך דין בשל מעשי הלקוחה שלו.
לקריאת ההחלטה
- בשם המתלונן: עו"ד יוסף ויצמן ראש ועדת ההוצל"פ של לשכת עוה"ד
* עו"ד אראל גלבוע עוסק באתיקה מקצועית
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין