בית המשפט נזף בבני הזוג, העומדים בפני פינוי, וקבע כי הטפסים של בנק מזרחי-טפחות נוסחו בלשון בני אדם. "יותר ברור מזה – אי אפשר".
בני הזוג נטלו ב-2010 הלוואות משכנתא של 690 אלף שקל בבנק מזרחי-טפחות וחתמו על טופס שבמסגרתו ויתרו על הגנות החוק מפני פינוי: האחת, שבחוק הגנת הדייר ונועדה למנוע את סילוקם מהדירה גם אם לא יעמדו בתשלומים. השנייה, שבחוק ההוצל"פ ומקנה להם זכות לדיור חלופי במקרה של מכירת הדירה.
לשאלות בנושא בנקאות
עורך דין בנקאות
לא חלף זמן רב ובני הזוג, שלא עמדו בתשלומים, מצאו עצמם מתמודדים מול תיק הוצאה לפועל וכונס נכסים מונה למכירת הדירה.
בנסיון לבטל את רוע הגזרה פנו השניים לבית המשפט וטענו שלא הבינו על מה חתמו ושלא הוסבר להם שוויתרו על הגנות החוק והם עלולים להישאר ללא קורת גג.
התובע – המאושפז כיום בבית חולים פסיכיאטרי – יוצג בידי אפוטרופוס שטען כי לא הבין דבר משום שהיה חולה ונהג באופן חסר אחריות. אשת התובע טענה שהלכה אחר בעלה בעיניים עצומות ונכנעה לדרישותיו התקיפות.
הבנק וכונס הנכסים, מצידם, טענו שהתובעים ידעו היטב על מה הם חותמים. המסמכים ברורים, ומעבר לכך הם גם יכלו ללכת הביתה, להתייעץ ולחשוב על כך, אך בחרו מרצונם לחתום במקום.
השופט רפי ארניה פתח את פסק הדין בסיכום נושא ויתור הזכויות: חוק הגנת הדייר קובע שלא ניתן לפנות לווי משכנתא אלא אם כן ויתרו על זכותם. כדי שהוויתור ייחשב חוקי, די בכך שהבנק מציין זאת במפורש בשטר המשכנתא.
ההוראה השנייה, שמצויה בחוק ההוצאה לפועל, אמנם מאפשרת להוציא את הדיירים מביתם, אלא שהיא מחייבת את הבנק לדאוג להם לדיור חלופי. כאן חובת הבנק מורכבת יותר: עליו לפרט בכתב, במפורש ובברור את דבר הוויתור ומשמעותו – הסיכון שבאובדן קורת הגג. ההסבר חייב להיות אפקטיבי ויש לוודא שהלווה באמת הבין אותו.
"פקיד הבנק אינו בוחן כליות ולב"
השופט ארניה קבע שהתביעה יכולה להידחות ולו משום ששטר המשכנתא עליו חתמו בני הזוג הולם את הוראות הדין. עם זאת, השופט בחר להמשיך ולו כדי להבהיר שהבנק עמד בחובותיו מעל ומעבר גם לפי חוק ההוצאה לפועל, הנוקשה יותר.
לשון המסמכים הייתה כל-כך ברורה ובהירה ש"יותר ברור מזה – אי אפשר", כתב השופט. הטפסים נוסחו ב"לשון בני אדם" שהבהירה לתובעים שהם מוותרים על הזכות לדיור חלופי ולדיור מוגן ושהם עלולים לאבד את זכויותיהם בדירה.
השופט הוסיף כי בתקופת נטילת ההלוואה היה מצבו הנפשי של התובע שפיר והוא התנהל ככל לקוח נורמטיבי. "פקיד הבנק אינו 'בוחן כליות ולב'", ציין השופט והבהיר כי המסקנה שהתובע הבין היטב על מה חתם נתמכת גם בשיחה מוקלטת שניהל, ביוזמתו, עם החברה שביטחה אותו בביטוח חיים לצורך ההלוואה, שבה, אגב, שיקר התובע ואמר שאינו סובל מהפרעות נפשיות. "כך לא מתנהג אדם שאינו מבין על מה הוא חותם", סיכם השופט.
השופט לא חסך גם מהתובעת, שהותירה בו רושם שלילי ומיתמם. כך, בניגוד לנסיונה להציג עצמה כאישה מוחלשת בפועל היא "אישה דעתנית וחזקה" שיודעת טוב מאוד מה לומר ומה לא לומר, ושהיה לה כבר ניסיון בנטילת משכנתאות.
בסופו של דבר, השופט הדגיש שהוא מעדיף את גרסת הבנק באופן מוחלט, ולכן יש לו זכות מלאה למכור את בית התובעים כדי לפרוע את חובם. התובעים חויבו בהוצאות משפט של 15 אלף שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד שמואל קופמן
- ב"כ הנתבעים: עו"ד איריס בלומנפלד-סדוב
* עו"ד לירן שגב עוסק בדיני מקרקעין ובנקאות
הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין