בהסכם הגירושין סיכמו ההורים כי האב ישלם לשלושת ילדיו מזונות של 3,000 שקל בחודש בלבד. שלוש שנים לאחר מכן, תבעה האם להגדיל את המזונות בטענה שאינה מצליחה לדאוג לצרכיהם הבסיסיים של הילדים. האב התנגד. מה נפסק?
בני הזוג התגרשו לאחר שחתמו על הסכם גירושין שב-2009 קיבל תוקף של פסק דין. בהסכם נקבע שהאב ישלם לילדיו מזונות של 3,000 שקל בחודש (1,000 שקל לילד) ויישא בחלק מהוצאותיהם.
לייעוץ בנושא מזונות:
פנה ל-עו"ד דיני משפחה
עוד הוסכם שהילדים יגורו עם אמם אצל הוריה, והאב ייפגש עמם פעם אחת באמצע שבוע וכל סוף שבוע שני. כמו כן, אם האב לא יוכל לראות את הקטינים בחלק מהחופשות והחגים, הוא ישלם לאם סכום שווה ערך לעלות שמרטף.
כשלוש שנים לאחר אישור ההסכם, הגישה האם תביעה להגדלת מזונות בבית המשפט לענייני משפחה בטבריה.
האם ביקשה להעמיד את המזונות על 1,800 שקל לילד, ומאחר שהחלה לשלם להוריה דמי שכירות ביקשה גם לחייב את האב לשאת במחצית מהוצאות הדיור.
האם גם טענה שהאב ניכה מהמזונות 700 שקל לכיסוי הלוואה שנטלו במשותף. לטענתה, סכום זה אינו מספיק לגידול הילדים והיא לא מצליחה לדאוג אפילו לצרכיהם הבסיסיים ומקבלת תרומות מזון.
האם טענה כי הנסיבות השתנו משמעותית מאז החתימה על ההסכם, בין היתר בשל העובדה שהאב לא משלם חלק מהתשלומים שהתחייב בהם, לא מקיים את הסדרי הראיה במלואם וגם לא משלם לה עלות שמרטף.
גם אם הנסיבות לא השתנו, טענה, הרי שילדיה אינם כפופים להסכם.
האב טען כי האם עובדת ומשתכרת יפה, וכי הסכם השכירות מול הוריה מפוברק. גם הוא סיפר על מצבו הכלכלי הקשה. לטענתו, הוא נטל הלוואות ומנסה לכסות חובות, מה גם שנישא בשנית ונולדו לו עוד שני ילדים. הוא גם טען כי סכום המזונות חושב בהתאם לוויתוריו על זכויות שונות.
עוד הוא טען כי תביעת האם אינה תביעה עצמאית של ילדיו, והאם לא הוכיחה שהתרחש שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את ההגדלה.
הילדים לא צריכים "לשלם"
השופט מחמוד שדאפנה קבע כי משהאם כינתה את תביעתה "תביעה להגדלת מזונות", אין זו תביעה עצמאית של הילדים והאם באמת הייתה צריכה להוכיח שאירע שינוי מהותי, למשל, במצבה הכלכלי, במצבו של האב או בצרכי הילדים. לאחר שבחן את טענותיה ואת הראיות החליט השופט שהאם הצליחה בכך.
השופט קבע כי האב לא הצליח להוכיח שהחוזה עליו חתומה האם מול הוריה אינו אמיתי ולא ניתן להתעלם מכך שכיום, בניגוד לעבר, היא צריכה לשלם שכירות. מנגד הוכח שהאב כבר סיים לשלם את ההלוואה שבגינה קיזז כספים מהמזונות.
הקטינים לא צריכים "לשלם" על הוויתור שעשו הוריהם, הסביר השופט, והאב אינו יכול להתכחש לחובתו לשאת במדור ילדיו.
לפי השופט, בעוד שהאם נושאת במרב הנטל שבגידול הילדים, האב מסיר אחריות: הוא לא נושא בחלק מהוצאותיהם, אינו מקיים את הסדרי הראייה במלואם וגם לא מעביר לאם תשלום שמרטף.
השופט הזכיר, כי סכום המזונות עליו הסכימו ההורים נמוך מהסכום הנחוץ לקיום אנושי מינימאלי לפי ההלכה הפסוקה (1,300 שקל לחודש, לא כולל הוצאות מדור, חינוך, דמי טיפול והוצאות חריגות).
השופט הוסיף שלאב משכורת נאה והוא יכול לעמוד במזונות גבוהים יותר. משכך, הוחלט שהאב ישלם 3,900 שקל בחודש עבור מזונות ילדיו. בנוסף, הוא חויב ב-20 אלף שקל על הפרשי מזונות עבר וכן בתשלום חוגים והוצאות חריגות.
-
שמות ב"כ המייצגים לא צויינו בפסק הדין.
* עו"ד ניר ברקן עוסק בדיני משפחה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין