בגלל התעקשות של מפקד זוטר, שבשנת 2010 סירב להפנות טירון שלו לרופא, נגרמה לחייל החמרה משמעותית בראייה, שכנראה הייתה נמנעת. בימ"ש השלום בחיפה: כל שרשרת הפיקוד נושאת באחריות.
"האם מפקדיו של המערער, טירון בחיל השריון, היו קשובים למצוקתו הבריאותית, או שמא הצעדים שנקטו תרמו באופן משמעותי להתדרדרות ראייתו בעין ימין?", כך ניסח השופט אורי גולדקורן מבימ"ש השלום בחיפה את הסוגייה שניצבה בלב הערעור שהגיש חייל משוחרר על החלטת קצין התגמולים במשרד הביטחון, שבשנת 2012 קבע כי ליקויי הראייה בעין ימין של החייל החמירו בתקופת השירות הצבאי ועקב השירות בשיעור של 50% בלבד.
לייעוץ לנכי צה"ל:
עורך דין נכי צה"ל
הצעיר סבל מגיל 15 מקוצר ראייה והרכיב משקפיים. הוא התגייס לשיריון בשנת 2010 עם פרופיל 97. כחודש בתוך הטירונות, ביקש ממפקדו להיבדק על ידי רופא עיניים, משום שהוא "רואה מעוות". אולם המפקד נמנע מלהפנות אותו לרופא הבסיס או לרופא עיניים, אלא איפשר לו רק להיבדק אצל אופטומטריסט.
האופטומטריסט "נבהל" ואמר לצעיר שהוא צריך להיבדק אצל רופא עיניים בדחיפות. אלא שהמפקד התעקש שהצעיר יגיע תחילה לבסיס בדרום, ודחה את הפצרותיו של הצעיר ואמו בטלפון. ואם זה לא מספיק, בבסיס הוא נאלץ להמתין לחובש הפלוגתי שישוב מחופשה, בשביל לקבל הפנייה לרופא עיניים.
כך יצא שרק כעבור שלושה שבועות מאז שפנה למפקד, הוא נבדק על ידי רופא עיניים. הרופא מצא היפרדות של רשתית בעינו הימנית בשלב מתקדם, וקבע לו תור בהול לניתוח שבוצע כבר למחרת.
בשנת 2012, קצין התגמולים במשרד הביטחון קבע כי הליקויים בעין ימין החמירו בתקופת השירות ועקב השירות הצבאי, וכי ההחמרה היא בשיעור של 50% מדרגת הנכות הכוללת, שקבעה וועדה רפואית.
על החלטה זו הגיש החייל ערעור בבימ"ש השלום, בו טען כי יש לקבוע קשר סיבתי של גרימה או החמרה באחוזים גבוהים יותר.
על סמך חוות דעת רפואית, הוא טען כי עקב התרשלות גורמי הצבא, שהתבטאה באיחור באבחון פגימתו של המערער, הואץ תהליך היפרדות הרשתית, שהחל במועד בו הוא התלונן על כך לראשונה, וגרם לו נזק בראייה בעין ימין.
מנגד, קצין התגמולים – "המשיב" בהליך – טען שיש להעדיף את מסקנות חוות דעת רופא מטעמו. לשיטתו, ההיפרדות של הרשתית בעין ימין והחור בעין שמאל נובעים ממבנה עיניו של המערער.
הפר פקודות מטכ"ל
השופט גולדקורן סקר את השתלשלות האירועים ואת חוות דעת המומחים מטעם שני הצדדים.
"התרשמותנו עמוקות מעדויות המערער ואמו, ואנו נותנים בהן אמון מלא", כתב השופט, וקבע כי מפקדיו של המערער התרשלו בטיפול בתלונותיו.
"אמרנו 'מפקדים' בלשון רבים, על אף שהמערער התייחס למפקד אחד בלבד, מאחר ואנו סבורים שבשרשרת הפיקוד על הטירונים לא מפקד אחד בלבד היה אמון על מתן מענה הולם לתלונות המערער, אלא כל שרשרת הפיקוד, מהמפקד הישיר, דרך רופא הבסיס ועד למפקד הבסיס", הבהיר השופט.
השופט הוסיף כי מפקדו הישיר של המערער פעל בניגוד לפקודות מטכ"ל, כשלא הפנה אותו לרופא תוך 24 שעות, אלא החליט באופן שרירותי שקודם כל ייבדק אצל אופטומטריסט, וגם זה רק אחרי שבוע וחצי, שכלל אימון ומטווח, שבו "שליש" משדה הראייה של המערער כבר אבד.
בסופו של דבר, ולנוכח חוות הדעת שצירף המערער, השופט קיבל את הערעור וקבע כי שיעור ההחמרה של מצבו הרפואי של כתוצאה מתנאי השירות צריך לעמוד על 100%. קצין התגמולים חויב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד יואב אלמגור
- ב"כ המשיב: עו"ד נפתלי קפשוק
* עורך דין דוד פייל עוסק בייצוג נכי צה"ל
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין