האיש התחזה לנערה, פנה עשרות ילדות ונערות באינטרנט וגרם להן לנזקים קשים. ביהמ"ש העליון הבהיר שאסור להקל עם עבריינים שמבצעים את זממם באמצעות האינטרנט.
לפני כשנתיים האיש הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון. על פי כתב האישום, במשך יותר מעשר שנים הוא נהג להתחזות לנערה או נער, יוצר קשר עם ילדות בצ'אטים, ושם מפנה אותן לצ'אט פרטי. בצ'אטים הפרטיים הוא גרם להן להתפשט מול המצלמה ולגעת בעצמן לפי הנחיותיו ואף עודד אותן לצפות בסרטונים פורנוגרפיים, הכל באצטלה של "חינוך מיני".
לשאלות במשפט פלילי:
כנסו לפורום פלילי של אתר פסקדין
חלק מהמקרים היו אפילו מזעזעים יותר, כשהנאשם הציע לקטינות לבצע מעשים מגונים באחיהם. בנוסף, במקרים מסוימים הוא איים כי יפרסם את תמונות של הנערות אם לא יבצעו מעשים מיניים נוספים.
כתב האישום כלל 29 אישומים של עבירות מין חמורות שהאיש ביצע באמצעות האינטרנט כלפי 33 קטינות מזוהות – מרביתן בנות 10 עד 14 – ועשרות קטינות נוספות שזהותן לא ידועה. הוא הורשע בשורה של עבירות וביהמ"ש המחוזי דן אותו ל-14 שנות, מאסר על תנאי ופיצויים של 10,000 שקל לכל אחת מ-33 הקורבנות המזוהות.
האיש הגיש ערעור בביהמ"ש העליון בו טען שהוטל עליו עונש כבד מדי ואף חמור מעונשים שהוטלו "בעבירות מין בעולם המציאות".
הוא טען, בין היתר, כי מעשים שנעשים באינטרנט פחות חמורים ממעשים הנעשים בפועל, שכן לקורבן יש אפשרות לנתק את המחשב בכל רגע.
בנוסף, המערער ביקש לתת משקל גבוה יותר להודאתו שחסכה מהקורבנות להעיד. עוד נטען כי ביהמ"ש לא ייחס מספיק משקל למצבו המשפחתי של המערער ולהיותו קורבן לפגיעה מינית בעצמו.
המדינה טענה שהאירועים הקיצוניים, ביניהם האישום הנוגע לגרימת מעשים מיניים בין אח ואחות, גורמים לפוסט טראומה בקטינים, בנוסף לפגיעה בפרטיות.
בנוסף, המדינה טענה כי הקטינות לא יכלו לכבות את המחשב כשהוא מאיים להפיץ תמונות שלהן ומתנהג במניפולטיביות שיטתית.
המרחב וירטואלי, הנזק אמיתי
השופט מני מזוז העיר שאין להקל עם עברייני מין רק משום שהם מבצעים את העבירות דרך האינטרנט. ההמערער אמנם פעל במרחב הווירטואלי, אך המעשים המיניים שביצעו הקטינות בעצמן או עם אחרים לפי הנחיותיו, נעשו בעולם מאוד מציאותי, והנזקים הנפשיים שנגרמו להן הם נזקים ממשיים.
כמו כן, המשיך השופט, "הריחוק הטכנולוגי" הוא שאִפשר למערער להתחזות לנערה או נער, כך שאי אפשר שאותו ריחוק ישמש סיבה להקלה בעונש.
הזמינות המידית, האנונימיות והיכולת ליצור קשר עם קורבנות רבים, בשילוב עם הסיכון הקטן להיתפס, הופכים את האינטרנט לזירה מאד מסוכנת, ציין השופט מזוז, וכתב כי "זו מציאות בעייתית מאוד ההופכת קטינים וקטינות ל'טרף קל' לשוחרי רע מסוג המערער".
השופט מזוז דחה בשאט נפש את טענת המערער בדבר כיבוי המחשב. לטעמו, הטענה שהצד השני יכול לכבות את המחשב מקוממת כשהיא מתייחסת לילדות קטנות שנתונות למניפולציות שונות ואף מעשי סחיטה ממש.
עם זאת, מאחר שעדיין לא הצטברה פסיקה רבה בתחום עבירות המין באינטרנט וטרם גובשה מדיניות ענישה ברורה, השופט הציע להפחית את עונש המאסר בשנתיים, ל-12 שנים, לנוכח "עקרון ההדרגתיות", שלפיו העלאת רף הענישה תיעשה בצורה הדרגתית.
השופטים חנן מלצר ודפנה ברק ארז הצטרפו לפסק הדין. השופטת ברק ארז הוסיפה כי "עונשו של המערער אכן אינו קל, אך בהתחשב בחומרתם הרבה של מעשיו, בתקופה הארוכה שבה בוצעו ובעיקר במספר הרב מאוד של ילדות וילדים שנפלו קורבן למעשיו, זהו עונש ראוי ואף מתחייב."
- ב"כ המערער: עו"ד ששי גז, עו"ד שירן גולברי
- ב"כ המשיבים: עו"ד סיגל בלום
* עו"ד יוני נוסבאום עוסק במשפט פלילי.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין