חברת צ'רלטון, המחזיקה בזכויות השידור של משחקי אליפות אירופה בישראל, טענה שפיצוצייה בכרמיאל הקרינה את המשחק ללא רישיון. בית משפט השלום קיבל בשבוע שעבר את טענתה, ופסק לזכותה 10,000 שקלים עבור הפרת זכויות היוצרים שלה.
לפני ארבע שנים רכשה מפיקת שידורי הספורט "צ'רלטון" את זכויות השידור של משחקי אליפות אירופה 2012 בישראל.
לקראת האליפות, החברה פרסמה הודעות בעיתונות במטרה להזהיר בתי עסק מהקרנת המשחקים באופן פומבי ללא רכישת רישיון.
לשאלות בנושא חוק זכויות יוצרים:
פנו ל-עורך דין קניין רוחני
חרף הפרסומים, חוקר מטעם החברה גילה שפיצוצייה בשם "קפה דודו מסביב לשעון" בכרמיאל הקרינה את אחד המשחקים ללא אישור.
בעקבות זאת, צ'רלטון פנתה לפיצוציה ולמנהלה במכתב, בו הציעה להם לרכוש את הרישיון להקרנת המשחקים באופן פומבי.
הצעתה לא נענתה בחיוב ולפני שנתיים היא הגישה תביעה נגד הפיצוצייה ובעליה לפיצוי של 85,000 שקל על הפרת זכויות יוצרים.
התובעת סיפרה על המשאבים הרבים אותם היא משקיעה ברכישת הזכויות ובהפקת השידורים, בין היתר, על ידי העמדת שדרים ופרשנים בשפה העברית, שימוש באמצעים גרפיים ועריכת קטעי וידאו. היא אף הציגה בפני בית המשפט מסמך המפרט את כל פעולות ההפקה והעריכה שהיא מבצעת בזמן שידור המשחקים.
לטענתה, במועד הביקור של החוקר מטעמה, היו בבית העסק 25 מקומות ישיבה בתפוסה מלאה, כאשר לפחות שבעה מהיושבים צפו במשחק.
לדברי התובעת, יש להטיל את האחריות גם על בית העסק וגם על בעליו, שדחה את ההצעה להסדיר את הרישיון, את עלותו העריכה ב-5,000 שקל בלבד, ולמעשה אילץ אותה להגיש תביעה.
הנתבעים טענו שהתובעת לא הוכיחה שהיא בעלת הזכויות לשידורי המשחקים, וכי פעלה בחוסר תום לב כאשר טמנה להם מלכודת ושלחה חוקר ללא כל התרעה מראש. בעל הפיצוצייה הודה כי הקרין את המשחק אך ניסה לטעון כי ההקרנה לא נועדה לקהל רחב. ואולם, גרסאותיו השתנו במהלך המשפט.
תחילה הוא טען שהטלוויזיה הונחה בתוך הפיצוצייה ולא ברחבה בה ישב הקהל, לאחר מכן הוא טען שהוציא את הטלוויזיה החוצה כדי "לנסות ולהבין מה זה כדורגל", ולבסוף טען שמי שהוציא אותה לרחבה היה בכלל העובד שלו, שביקש לצפות במשחק.
שידור המשחק – יצירה מקורית
לאחר שעיינה בחומר הראיות, השופטת תמי לוי-יטח קבעה שהתובעת הייתה בעלת הזכות לשדר את המשחק שהוקרן בפיצוצייה, וכי הפקתו הפכה אותו ל"יצירה מקורית", המוגנת בזכות יוצרים.
על פי הסרטון שצילם החוקר מטעם התובעת והודאתו של הנתבע ברור שהטלוויזיה הונחה ברחבת בית העסק כדי שקהל הלקוחות יוכל לצפות במשחק. לדברי השופטת, העובדה כי רק כשבעה אנשים צפו בו אינה מפחיתה מפומביות ההקרנה.
עם זאת, השופטת קבעה כי בפועל, התובעת הוכיחה שהנתבעים הפרו את זכותה פעם אחת בלבד, דבר המשפיע ישירות על גובה הפיצוי. השופטת גם מצאה שהמנהל היה אחראי להפרה באופן אישי – כיוון שהוא זה שהוציא את הטלוויזיה החוצה.
לגבי סכום הפיצוי, השופטת הבהירה כי עליו להיות גבוה יותר מעלות הרישיון, כדי למנוע מצב בו בעלי עסקים ימשיכו להפר זכויות יוצרים בידיעה שאם ייתפסו – במקסימום ישלמו את עלות הרישיון – ממה שהתבקשו לשלם מלכתחילה.
לפיכך, השופטת העמידה את הסכום הפיצוי על כפל עלות הרישיון – 10,000 שקל, והורתה לנתבעים לשאת בהוצאות משפט בסך 2,300 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד טל עברי
- ב"כ הנתבעים: עו"ד רועי קרת
* עורך דין יעקב מנור עוסק בקנין רוחני וזכויות יוצרים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין