קצין משטרה שהיכה אישה בתא מעצר וגרם לה לשבר באף וחבלות בכל הגוף הורשע בפלילים, וכעת יפצה אותה לאחר שבימ"ש השלום קיבל את תביעתה.
בשנת 2005 בשעות הערב המאוחרות, נכנס זוג צעיר לסניף "סופר פארם" בקניון "שבעת הכוכבים" בהרצליה. בעוד האישה שוחחה עם דיילת קוסמטיקה, הגיע בן זוגה מלווה בקב"ט.
מאוחר יותר הקב"ט הוציא מהתיק של בן הזוג מוצרים קוסמטיים והאשים אותם בגניבה. האישה לא ידעה במה מדובר ומדוע בן זוגה עשה זאת.
לייעוץ בענייני נזקי גוף:
עו"ד דיני נזיקין
בני הזוג נלקחו ללילה במעצר. בשעות הבוקר החלה האישה להשתולל. עד מהרה נכנס אל התא קצין בדרגת פקד, ובין השניים פרץ עימות שטיבו שנוי במחלוקת. האישה, ששוחררה מהמעצר מאוחר יותר באותו יום, סיפרה שהיא קלסטרופובית וביקשה מהקצין להתקשר לאמה.
לדבריה, השוטר דחף אותה, גרר אותה מהשיער והיכה אותה בבעיטות ואגרופים בכל חלקי גופה. כל אותו הזמן היא בכתה והתחננה על נפשה כיוון שחששה שהוא יהרוג אותה. היא המשיכה וסיפרה שהוא סתם את פיה ובאינסטינקט היא נשכה אותו.
מיד לאחר שחרורה היא נסעה לאיכילוב שם אובחנו סימני חבלה בגופה ושבר באפה. בעקבות התקיפה, לדבריה, היא הפכה מרירה, חשדנית וחסרת בטחון וסבלנות.
השוטר הורשע בהליך פלילי בתקיפה וגרימת חבלות של ממש. בנוסף, האישה הגישה תביעה אזרחית לפיצויים נגד השוטר ונגד המדינה בבימ"ש השלום בתל-אביב. היא צירפה תיעוד משטרתי, משפטי ורפואי.
הנתבע טען שהתובעת היא שפצעה את עצמה, כשמעבר לצעקות היא התפרעה והטיחה את עצמה בקירות וברהיטים. עוד לדבריו, התובעת היא זו שתקפה אותו, כשנשכה את ידו בחוזקה.
בנוסף, טען הנתבע שגם אם התביעה תתקבל, המדינה כמעסיקתו היא שצריכה לפצות את התובעת.
המדינה טענה שאינה אחראית. לשיטתה, לא ייתכן כי שוטר שפעל בניגוד להוראות והורשע בפלילים יסיר מעצמו אחריות ויצפה שתישא בתוצאות מעשיו.
עוד נטען כי התובעת לא הוכיחה שנגרם לה נזק מיוחד, וגם לא הפסדי שכר או כאב וסבל.
הכתובת הייתה על הקיר
השופט שי משה מזרחי האמין לתובעת וקיבל גם הוא – כמו בית המשפט בהליך הפלילי – את גרסתה, שעשתה רושם אמין ועקבי לעומת גרסת השוטר שנראתה חסרת בסיס.
עם זאת, השופט החליט שבשל התפרעותה של התובעת בבית המעצר, יש לייחס לה 10% מהאשמה לאירוע.
חבותו של השוטר לפיצוי התובעת לא הייתה מוטלת בספק, אך העובדה שהשוטר הפעיל כוח בלתי סביר נגד התובעת אינה פוטרת את המדינה, מלשאת באחריות קבע השופט, וחייב את המדינה ב-30% מסכום הפיצוי.
לסברת השופט מזרחי, המדינה הייתה יכולה לצפות את התנהגותו האלימה של השוטר אם הייתה נוקטת בזהירות הראויה. "הכתובת, כך מתברר, היתה על הקיר", כתב השופט, ותיאר שהשוטר כבר היה מעורב בשתי תקריות אלימות בעבר. השופט אף העיר כי בהחלט היה מקום להעביר את השוטר לתפקיד שאינו כולל מגע עם אזרחים.
יחד עם זאת, השופט קיבל הודעת צד שלישי שהמדינה הגישה נגד השוטר וקבע כי השוטר ישפה את המדינה על התשלום, כך שבסופו של יום המדינה לא תשלם.
בסיכומו של חישוב הנזקים בניכוי 10% ("אשמת התובעת"), נקבע כי התובעת תפוצה ב-395,000 שקל, בגין הפסדי כושר השתכרות, כאב וסבל. בהקשר זה השופט הסביר שאמנם החליט שלא לפסוק פיצויים עונשיים, אך העניק משקל לשיקולי הרתעה, במסגרתם יש להיאבק באלימות בכלל, ובאלימות שוטרים במיוחד.
לסכום זה יצורף שכ"ט עו"ד בסך כ-93,000 שקל.
* עו"ד אלדד אוחיון עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין