הצעיר, שעבד כפועל בניין ביישוב טורעאן שבגליל, נפל על ראשו והפך לנכה נזקק. המעסיק, שלא שילם דמי ביטוח, הכחיש שהעסיק את הצעיר, אך לא זכה באמון בית הדין לעבודה, שהורה לו להחזיר לביטוח לאומי את התגמולים ששילם לעובד שנפגע.
פועל הבניין הצעיר שהה באופן לא חוקי בישראל, ונפל לפני שש שנים אל תוך פיר מדרגות במהלך עבודות בנייה בטורעאן שבגליל. הוא נחבל בצורה קשה בראשו, צווארו ופניו, והובהל לטיפול נמרץ בבית החולים כשהוא מונשם וחסר הכרה. חייו ניצלו בזכות הטיפול הרפואי שקיבל.
איבדתם את כושר העבודה?
פנו ל-עורך דין ביטוח לאומי
הצעיר, כיום בן 25, נותר בעקבות הפגיעה נכה 100%, ובשנת 2011 ביקש שביטוח לאומי יכיר בו כנפגע עבודה הזכאי לתגמולים.
ביטוח לאומי קיבל את בקשתו, אך גילה כי הקבלן שהעסיק אותו לא שילם עליו ביטוח מאחר שעבד ללא רישיון. בעידודו של ביטוח לאומי, הגיש הצעיר תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בה דרש לקבוע שבינו לבין הקבלן התקיימו יחסי עובד-מעסיק.
ביטוח לאומי צידד בגרסת התובע, והגיש הודעת צד שלישי נגד הקבלן. הוא ביקש לחייבו בתשלום דמי ביטוח רטרואקטיביים, ולהחזיר לו כל סכום ששילם או ישלם בעתיד לתובע.
הקבלן טען שהחלטת ביטוח לאומי להכיר במקרה כתאונת עבודה אינה מחייבת אותו, והדגיש כי תביעת נזיקין נפרדת שהגיש נגדו התובע, נדחתה על ידי בית המשפט.
הקבלן הכחיש כי היה המעסיק של התובע, שלטענתו, הגיע למקום כדי לבקש עבודה. בכל מקרה, הוא טען שגם אם בית הדין יכיר במקרה כתאונת עבודה, אין לביטוח לאומי זכות חוקית לדרוש ממנו החזרים בהתחשב בכך שתובע היה שוהה בלתי חוקי.
לא זכאי לבונוס על העסקת שב"ח
השופטת רוית צדיק נתנה אמון בגרסתם העקבית והאמינה של עדי התביעה, שנתמכו במסמכים וצילומים ממקום התאונה.
כמו כן, התברר כי לאחר התאונה, במקום לקרוא בבהילות לעזרה רפואית או למשטרה, הקבלן התקשר למזמין העבודה.
"התנהגות זו תמוהה ומלמדת על תחושת האשם והמצוקה של המעביד, המבקש פתרון למצוקה המשפטית אליה נקלע, עקב העסקה בלתי מורשית", כתבה השופטת בפסק הדין. השופטת הוסיפה, כי הוכח לה שלאחר התאונה הקבלן נפגש עם משפחת התובע, במה שהגדירה כניסיון לקנות את שתיקתם.
בנוגע לדחיית התביעה הנזיקית, השופטת קבעה כי במסגרתה כלל לא התקיים דיון בשאלת יחסי העבודה בין הצדדים, והיא נדחתה משום שלא הוכח שהתאונה נגרמה בעקבות רשלנות. אין לכך שום קשר לזכאות התובע לתגמולים מביטוח לאומי, וגם לא לזכות השיפוי של ביטוח לאומי מהמעסיק.
בשלב זה הבהירה השופטת כי מעסיק חייב לדאוג לתשלום דמי ביטוח עבור עובדיו, והסבירה כי אין מקום להעניק לקבלן – שעבר עבירה חמורה של העסקת עובד לא חוקי – "בונוס" בדמות פטור מחובותיו .
משכך, השופטת הגיעה למסקנה שבין התובע לקבלן התקיימו יחסי עובד-מעביד, הכירה במקרה כתאונת עבודה, וקיבלה את הודעת הצד השלישי נגד הקבלן, שיחויב לשפות את ביטוח לאומי עבור התגמולים שישלם לתובע.
הקבלן חויב בהוצאות משפט ושכ"ט בסך 10,000 שקל לטובת הנתבע, ובהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 4,000 שקל לביטוח לאומי.
- ב"כ התובע: עו"ד פסח שטמלר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד דלית מילוא, עו"ד צדיק נאסר
* עורך דין יצחק סבג עוסק בדיני ביטוח ובייצוג מול ביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין