רצח האישה בבית ג'אן: העליון שחרר את בנה של הנרצחת למעצר בית

השופט יצחק עמית קיבל את עררו של הצעיר המואשם ברצח אמו – שבחקירתו שמר על זכות השתיקה – מאחר שסבר  שהראיות לא מובילות בהכרח רק למסקנה שהוא הרוצח.   

הפרשה החלה לפני כשלושה חודשים כשבכפר התרוצצו שמועות שהאישה ניהלה רומן מחוץ לנישואין, ובני משפחתה קיימו אסיפה משפחתית. כעשרה ימים אחר כך, היא נרצחה. מישהו ירה בה בסלון ביתה חמישה כדורים מטווח מטר.

לשאלות על מעצרים:

עו"ד פלילי

החשד הראשוני הופנה אל בעלה, לנוכח היחסים המתוחים בין השניים. הבעל, המשרת כקצין במשמר הגבול, נחקר במח"ש והיה עצור כשלושים יום, אך לבסוף שוחרר וכתב האישום הוגש נגד בנו הבכור – צעיר בן 21.

לפני כחודש ביהמ"ש המחוזי בחיפה הורה על מעצרו של הצעיר עד תום ההליכים. השופט יחיאל ליפשיץ קבע שישנן ראיות לכאורה לאשמתו של הבן, במיוחד לנוכח שתיקתו "כבדת המשקל", ובהתחשב בכך שטלפון הנייד שלו כובה בסמוך לרצח, והתייחס גם לעונש הצפוי במידה שיורשע ולחשש שהנאשם יימלט, בהיותו רווק צעיר.  

הצעיר הגיש ערר על ההחלטה בביהמ"ש העליון. הדיון נסוב סביב מספר "ראיות נסיבתיות", שכל אחת מהן לבדה אינה מספיקה להרשעה אך המכלול שלהן עשוי להעיד על זהות הרוצח: הטלפון הנייד של העורר, המכונית שלו שנעלמה, הבגדים שהחליף, התנהגותו האדישה לאחר הרצח ומיקומו, וכן שתיקתו "הרועמת".

העורר טען שאין מספיק ראיות שיכולות להיחשב "ראיות לכאורה" להוכחת אשמתו.

בנוסף, עורך דינו של העורר טען שהרוצח גם יכול להיות בעלה של המנוחה (אביו של הצעיר) או אחיה , שכן להם היה מניע חזק יותר לרצוח אותה, על רקע הפגיעה בכבוד המשפחה.

מנגד, לשיטתה של המדינה, "חיבור הנקודות" בין הפרטים מצביע על קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר.

חורים משמעותיים

"אומר בזהירות המתבקשת", כתב השופט יצחק עמית, "כי הגם שיש בחומר הראיות פוטנציאל להרשעתו של העורר, הרי שלא השתכנעתי כי הראיות הנסיבתיות מוליכות, בשלב זה, בהכרח למסקנה הגיונית אחת".

ניתן לשער שגם אם העורר לא רצח את אמו, אולי הוא שותק כיוון שהוא חושש להסגיר את הקרובים לו, ציין השופט.

השופט הבהיר כי גם שעת הירי לא ברורה, שכן עדים שונים סיפרו על ירי בשעות שונות. הטלפון הסלולרי כובה לטענת המדינה כמה דקות לפני הרצח, ואילו לטענת ההגנה כשלוש שעות מאוחר יותר. גם לגבי המכונית התעוררו ספקות – לא ברור אם יצאה מחניית הבית מיד לאחר הרצח או שמא יצאה הרבה לפני כן.

בנוסף, כלי הרצח לא נמצא, ולא נמצאו שרידי ירי על בגדיו של העורר. הטענה שהעורר החליף בגדים לאחר האירוע גם היא נותרה בגדר ספקולציה בלבד בשלב זה, העיר השופט.

"איני סבור כי מסוכנותו של העורר מגעת כדי כך שהיא גוברת על החולשה בעוצמת הראיות", סיכם השופט, והסביר כי מסכת הראיות משאירה "חורים עובדתיים משמעותיים", ויש לכך השלכה גם בשלב המעצר עד תום ההליכים.

לכן בסיכומו של דבר, השופט קבע כי התיק יוחזר לבית משפט קמא, שיקבע את התנאים לצורך מעצר באיזוק אלקטרוני, ועל מנת שיבחן את המפקחים-הערבים המוצעים.

בנוסף, הורה השופט לעורר להפקיד 100,000 שקל, וכן ערבות צד שלישי של שלושה ערבים בסך של 100,000 שקל כל אחד, ושעבוד נכס עד סכום של 700,000 שקל.

• ב"כ העורר: עו"ד דוד יפתח, עו"ד דן ענבר
• ב"כ המשיבה: עו"ד ארז בן-ארויה

* עו"ד ליאור אשכנזי עוסק במשפט פלילי

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין