בית המשפט למשפחה קבע בסוף השנה שעברה כי בתה בת הארבע של האם תאומץ על ידי המשפחה האומנת. בערעור שהגישה, טענה האם כי חל שיפור ניכר במצבה הנפשי והיא כשירה כיום לגדל את בתה. שופטות בית המשפט המחוזי התרשמו אחרת ואישרו את האימוץ.
סיפור חייה של האם קשה. היא הוצאה מבית הוריה לפנימייה בגיל שש עקב הזנחה והתעללות. במהלך השנים אובחנה כסובלת מהפרעת אישיות גבולית ואף אושפזה מספר פעמים במסגרות בריאות הנפש.
לייעוץ בתחום:
עו"ד משפחה
ב-2012 ילדה האישה בת מקשר מזדמן. אבי הילדה סירב להכיר בה וניתק כל קשר. לאחר הלידה ועקב מצבה הנפשי הקשה של האם, הועברה הילדה למשפחה אומנת, שם היא נמצאת עד היום. בין האם לבתה התקיימו מפגשים אחת לשבוע-שבועיים.
כשהייתה כבת חצי שנה, ביקשו גורמי הרווחה כי הילדה תאומץ על ידי הורי האומנה, שהביעו הסכמתם לכך.
בנובמבר 2015 קיבל בית המשפט למשפחה את הבקשה ונתן צו אימוץ. נקבע כי האימוץ יהיה פתוח, האם תוכל לפגוש את בתה שלוש פעמים בשנה ולהחליף עמה תמונות.
האם ערערה על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בחיפה וביקשה לבטל את הצו. לדבריה, בית המשפט הסתמך על חוות דעת ישנות, ומאז חל שיפור ניכר במצבה.
האם טענה כי היא אוהבת את בתה אהבה כנה ואמיתית, מוכנה לכל עזרה ומבקשת לגדל אותה. עוד ביקשה כי אם יוחלט שלא להשיב לה את בתה, ייקבע סידור של אומנה לטווח ארוך – מסגרת שתאפשר מצד אחד מפגשים בינה לבין הילדה, ומצד שני פיקוח של גורמי הרווחה.
עוד נטען כי בינתיים התגרשו הורי האומנה, ולכן הם אינם כשירים עוד לאמץ את בתה.
היועץ המשפטי לממשלה טען מנגד כי לפי כל חוות הדעת האם אינה כשירה לגדל את הילדה. כמו כן לדבריו, החוק מאפשר בתנאים מסוימים אימוץ על ידי בני זוג גרושים באמצעות שני צווי אימוץ נפרדים.
לעמדתו, אומנה לטווח ארוך אינה פתרון ראוי, שכן משפחת אומנה נועדה להיות סידור זמני ומשלא ניתן להחזיר את הקטין לחיק הוריו, גם לא בבוא היום, יש לפנות לחלופת האימוץ.
לא בעתיד הנראה לעין
בית המשפט המחוזי מינה מומחה רפואי נוסף לבחינת מצבה העדכני של האם. האבחון הצביע על קשיים ניכרים בתפקוד האינטלקטואלי והרגשי.
השופטת יעל וילנר הדגישה את הקושי שבהכרעה בתיקי אימוץ וכתבה – "קריעת ילד מהוריו מולידיו קשה היא מקריעת ים סוף".
השופטת ציינה כי האם "נוגעת ללב", מעוררת אמפתיה ורצון לסייע לה. אולם "רצון ושאיפה לחוד ומסוגלות לחוד".
להתרשמותה, "אין ולא תהא לאם בעתיד הנראה לעין מסוגלות הורית כלפי הקטינה", ובנסיבות אלה טובת הילדה אינה עולה בקנה אחד עם השבתה לאם.
השופטת הדגישה כי אומנה היא סידור זמני. כשלא ניתן להחזיר ילד למשפחתו הטבעית, יש להעדיף אימוץ בהיותו פתרון יציב יותר, המחזק את תחושת הביטחון של הילד.
עוד ציינה השופטת כי החוק מאפשר בנסיבות מיוחדות לסטות מהכלל לפיו רק זוג נשוי כשיר לאמץ, ולכן אימוץ על ידי בני זוג גרושים הוא אפשרי.
השופטת קבעה כי מכיוון שהבחינה האם מתקיימות הנסיבות המיוחדות היא עובדתית, הורי האומנה יגישו בקשת אימוץ לבית המשפט למשפחה, שיבחן האם לתת את צו האימוץ לטובתם. עם קבלת ההחלטה יושלם פסק הדין.
השופטות ריבי למלשטריך-לטר ואספרנצה אלון הצטרפו לפסק הדין.
- ב"כ המערערת: עו"ד א' קדמי
- ב"כ המשיב: עו"ד ר' הס-בכר
* עורכת דין ענת וסרמן צים עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין