התובע דרש פיצוי של 60,000 שקל כיוון שלטענתו, מנהליו שמעו את שלל הקללות והגידופים שגרושתו הפריחה לעברו בטלפון. בית המשפט ציין כי יש כאן ניחוח של הצגה מבוימת, ודחה את התביעה.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הכריע לאחרונה בתביעת לשון הרע שבמסגרתה התבקש לפסוק לגבר גרוש פיצוי של 60,000 שקל על לשון הרע מצד אשתו לשעבר. אלא שהשופטת חני שירה קבעה כי שיחות טלפון זועמות אינן "לשון הרע".
הוציאו דיבתך רעה?
עורך דין לשון הרע
בני הזוג התגרשו בשנת 2010 אחרי שמונה שנות נישואים ושתי בנות משותפות. מאז, הם המשיכו להיאבק על הסדרי הראייה עם הבנות, מה שהוביל לאינטראקציה קשה שהלכה והחריפה עד להגשת תלונות הדדיות במשטרה.
התביעה הנוכחית הוגשה ביולי 2013 באמצעות עו"ד אלון אבלה, ובה תוארו שני מקרים שאירעו באותו חודש, שלטענת התובע, מהווים לשון הרע ופגיעה בפרטיות.
במקרה הראשון, לטענתו, הנתבעת התקשרה אליו כשהיה בישיבה. במקומו ענה אחד המנהלים שלו והנתבעת התפרצה עליו בצעקות, קללות וגידופים, והציגה את התובע כאב גרוע.
מספר ימים לאחר מכן, שוב הנתבעת התקשרה אליו בעת שהיה בישיבה, הפעם עם מנהל אחר. התובע טען כי בטעות לחץ על הרמקול, והמנהל שלו שמע צעקות רמות. כשהמנהל ניסה להרגיע את הנתבעת, הוא זכה למטח צעקות שבהן התובע הוצג, בין היתר, כחולה איידס.
בנוסף, הוא טען כי התובעת הגישה נגדו בקשת סרק לפי חוק הטרדה מאיימת, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט.
בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת על-ידי עורכת דין ענת גוטליב שטיינמץ, נטען כי התביעה היא חלק ממסע נקמה. הנתבעת טענה כי את הליך ההטרדה פתחה בעקבות איומי נקמה שונים מצד התובע, ואפילו בית המשפט התרשם מהאווירה הקשה ששוררת בינה לבינו.
בית המשפט דחה את התביעה, לטענתה, משום שרצה להפנות אותם להידברות ועובדה שלא פסק לטובת התובע הוצאות אף שביקש זאת. באשר לשיחות הטלפון, היא טענה כי התוכן שהוצג שקרי, ונראה שהתובע נעזר בחבריו וביים את השיחות כדי לנסות להתיש אותה.
שעת כעס ומצוקה
השופטת חני שירה דחתה את התביעה כאמור. בכל הנוגע ללשון הרע, פסקה השופטת כי לא הוכח שהתובעת ייעדה את השיחה למישהו מלבד התובע, ומשכך לא התקיים אחד היסודות להוכחת העילה.
השיחות היו מיועדות לתובע, פסקה השופטת. הנתבעת התקשרה לסלולרי האישי שלו. משיחות קודמות שניהל עם הנתבעת באותה העת, התובע גם ידע כי היא זועמת ולחוצה, כך שיכול היה לצפות לעוד שיחה לא נעימה. העובדה שלמרות זאת הוא אפשר לאחרים לענות במקום לכבות את הטלפון או להשקיט אותו, מעלה את החשד כי באמת תכנן את ההתרחשות בצל מערכת היחסים הקשה עם הנתבעת.
מעבר לכך, התובע לא הראה שנגרם לו איזשהו נזק, שכן מנהליו ידעו על הסכסוך וספק אם דברי הנתבעת בשעת כעס ומצוקה פגעו במעמדו.
בנוסף, לאחר שעיינה בתיק ההטרדה המאיימת, ציינה השופטת כי לא היה זה הליך סרק, שהרי התובע הודה בעצמו שחלק מהמסרונים ששלח לנתבעת נתפסו כמאיימים.
מעבר לכך, התובע כבר ביקש הוצאות בהליך ההוא ונדחה. ההלכה, הבהירה השופטת שירה, אוסרת לדון באותו סעד בשתי ערכאות שונות – ונדמה שזה המקרה. משטענותיו בנושא כבר נשמעו והוחלט כי אינו זכאי להוצאות, אין מקום לפסוק אותן כעת.
במקום זאת, לנוכח דחיית התביעה, התובע דווקא יישא בהוצאות משפט בסכום של 15,000 שקל.
לקריאת פסק הדין לחצו כאן
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין