לפני מספר ימים קיבוץ עין המפרץ פינה את חפציה של צעירה שאמה נפטרה, והכניס במקומה דייר אחר באותו יום. למחרת הפינוי, השופטת קיבלה את בקשת הצעירה לצו מניעה וקבעה: לא תפונה עד שהקיבוץ ימצא לה דיור חלופי.
בשבוע שעבר פנתה הבת אל בימ"ש השלום בעכו והגישה בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני, בה ביקשה לאסור על הקיבוץ עין המפרץ לפנותה אותה מבית אמה, שנפטרה לפני כשנתיים והייתה חברת הקיבוץ.
לייעוץ בדיני מקרקעין:
עורך דין דיני מקרקעין
מיד לאחר הגשת הבקשה ביהמ"ש נתן צו ארעי האוסר על הקיבוץ לפנות את המבקשת מהבית וקבע מועד לדיון תוך מספר ימים. אלא שהקיבוץ לא חיכה, ובאותו יום הכניס לבית דייר אחר. משכך הוחלט לדון בעניין כבר למחרת.
המבקשת, כיום בת 28, סיפרה כי מאז שנולדה היא מתגוררת בבית אמה בקיבוץ. עוד טענה כי לפני מספר ימים, במפתיע וללא התרעה מוקדמת, אנשי הקיבוץ שברו את מנעול דלת הבית, פרצו פנימה והחלו לפנות את חפציה, ללא הסכמתה, ולמקום לא ידוע.
בנוסף נטען כי המבקשת אמנם אינה חברת קיבוץ ואינה בעלת זכויות רשומות בבית, אולם אם הקיבוץ "יפשיר" בעתיד הליך קבלת חברים חדשים, יש להניח כי בהיותה היורשת של אמה, המבקשת תקבל זכויות בבית.
המבקשת הדגישה כי פעולת הפינוי נעשתה שלא כדין, שכן הקיבוץ פעל על דעת עצמו ללא החלטת גורם שיפוטי, על אף שחלף זמן רב מאז שהאם נפטרה. כמו כן, היא טענה כי הקיבוץ פעל שלא בתום לב כשהכניס דייר אחר מהקיבוץ לבית, על מנת להציב בשטח עובדה מוגמרת.
מנגד, הקיבוץ טען כי למבקשת אין כל זכויות בבית כיוון שאינה חברת קיבוץ, וכי מאז שאמה נפטרה, היא התבקשה לפנות את הבית אך ללא הועיל.
בכל אופן, כך נטען, המבקשת לא מתגוררת בבית אלא במרכז הארץ ומגיעה לבית לעתים, ככל הנראה כדי לשמור עליו.
קיבלה רשות
השופטת ג'ני טנוס הבהירה כי אכן למבקשת אין זכויות בעלות או חכירה בבית. אלא שבעיני השופטת ניתן להגדיר את המבקשת כ"בת רשות" להשתמש בבית האם, בין היתר לנוכח "התנהגות" הקיבוץ מאז שהאם נפטרה ועד שביקש לפנות את המבקשת.
לפיכך, למרות העובדה שאין לה זכויות פורמליות, השופטת קיבלה את הבקשה וקבעה כי לעת עתה המבקשת תוכל להתגורר בבית.
"המעשה החד-צדדי בו נקט הקיבוץ ע"י פינוי מטלטלי המבקשת מהבית ללא צו שיפוטי המתיר לו לעשות כן היה שלא כדין, שכן המעשה נעשה שלא במסגרת 30 הימים שחוק המקרקעין מאפשר לבעל המקרקעין לנקוט בהם בפעולה עצמית כולל שימוש בכוח סביר לשם שימור זכויותיו הקנייניות והוצאת כל מסיג גבול".
מצד שני, השופטת הבהירה כי המצב הנוכחי לא יוכל להימשך זמן רב, שכן המבקשת לא צפויה להיות חברת קיבוץ בעתיד הקרוב, והקיבוץ מעוניין להחזיר את הבית לחזקתו. "ומכאן, שקיים ספק לא מבוטל לגבי סיכויי התביעה אשר תוגש מטעם המבקשת", ציינה השופטת.
בסיכומו של דבר, השופטת אסרה על הקיבוץ לפנות את המבקשת ואת רכושה מהבית עד שיימצא לה דיור חלופי במסגרת הקיבוץ.
עוד נקבע כי המבקשת תצטרך להגיש כתב תביעה תוך 7 ימים. השופטת ציינה כי הוצאות ייפסקו בפסק הדין שיינתן בסוף ההליך.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
* עורך דין אנוש וקסמן עוסק בתחום המקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין