בית המשפט המחוזי בלוד אישר את הסדר הפשרה, בו התחייבה העירייה להפחית את תעריף הארנונה הגבוה שנקבע לאזור מגורים חדש בעיר, ולזכות את התושבים באזור בסך כולל של כ-2.5 מיליון שקל. עם זאת, תוקף ההסדר תלוי באישורם של שרי הפנים והאוצר.
ביולי 2013 הגיש תושב נתניה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד העירייה. לטענתו בשנתיים שלפני הגשת התביעה העירייה הגדילה את תעריף הארנונה של האזור בו הוא גר (אזור 3), והשוותה אותו לתעריף הגבוה של אזור 1 בעיר.
חושבים שהעירייה גובה מכם יותר מידי ארנונה?
פנו ל- עורך דין מיסוי עירוני
לטענתו העירייה לא פעלה בהתאם לחוק ולא קיבלה אישור לשינוי הארנונה משרי הפנים והאוצר. כך, לטענת התושב, העירייה גבתה מתושביה כספים שלא מגיעים לה בסכום של 4.8 מיליון שקל.
עיריית נתניה טענה שבנובמבר 1999 מועצת העיר קיבלה החלטה להעלות את הסיווג של שמונה אזורי מגורים בעיר לתעריף גבוה. בעקבות ההחלטה פנתה העירייה לשרי הפנים והאוצר לקבלת היתר חריג לשנת הכספים 2000, בנימוק שיש לתקן עיוות היסטורי שיצר מצב בו שכונות חדשות משלמות תעריפים נמוכים. בנובמבר 2000 קיבלה העירייה את ההיתר החריג, אך בתנאי שהסיווג יועלה בהדרגה.
העירייה טענה שמן הראוי להטיל תעריף ארנונה גבוה יותר על מתחם גדול שבעבר נחשב לאדמת בור אך כיום הוא אזור מגורים יוקרתי וחדש.
בינואר 2015, לאחר שניהלו משא ומתן, הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה לפיו קבוצת דיירים בעשרה בניינים בעיר – ששילמו החל מיולי 2011 ועד למועד אישור הסדר הפשרה את התעריף הגבוה, יחויבו על תקופה זו לפי סיווג אזור 2 – הזול יותר.
בנוסף הוסכם שהעירייה תחזיר לחברי הקבוצה את ההפרש בין שני התעריפים, בצורת זיכוי או הפחתת חשבונות הארנונה שלהם ותאפשר קיזוז עם חובות קיימים. אם תיוותר יתרת זכות העירייה תודיע על כך ותאפשר קבלת זיכוי.
בנוגע לגמול ושכר טרחת עורך דין, המליצו הצדדים לבית המשפט לפסוק למבקש גמול של 50 אלף שקל, ולעורך הדין שכר טרחה של כ-240 אלף שקל, בגין המאמצים והסיכונים שנטלו לטובת הקבוצה.
ב"כ היועמ"ש טענה שיש קושי בהסדר במובן זה שרק השרים מוסמכים לאשר שינויים בארנונה וההסדר עוקף את סמכותם.
הצדדים הסבירו שההסדר אכן כפוף לאישור השרים, ובמידה שאישור זה לא יינתן, העירייה תצטרך למצוא פתרון חדש.
הגיון כלכלי וחברתי
השופטת מיכל נד"ב החליטה לקבל את הסדר הפשרה בכפוף כאמור לאישור השרים.
באשר לתוכן הפשרה, לדעת השופטת מדובר בהסדר מאוזן וראוי המביא לפיתרון בעל היגיון ציבורי, כלכלי וחברתי שמשקף את שיעור הארנונה שראוי להשיב לקבוצה.
לדעת השופטת התובענה תביא תועלת לקבוצה המיוצגת בכך שהם יקבלו השבה של ההפרש בין תעריף הארנונה בו חויבו לתעריף אמצע, שמוערכת בסכום של כ-2.5 מיליון שקל. יש להניח, קבעה השופטת, שאיש מחברי הקבוצה לא היה פועל באופן אישי כנגד חיוב הארנונה, והמבקש נטל על עצמו את הסיכון שיכול להיות שהתובענה כלל לא הייתה מאושרת.
הגשת תובענה ייצוגית דורשת השקעה וחשיבותה בכך שמביאה לאכיפת הדין ולהרתעה מפני הפרתו. לאור האמור אישרה השופטת נד"ב גם את הסכום המוסכם בגין גמול ושכר טרחה, שהוא סכום סביר לדעתה.
- ב"כ המבקש:עו"ד עדי מוסקוביץ
- ב"כ המשיבה: עו"ד רומית סמסון
* עו"ד יעקב בובליל עוסק במיסוי עירוני ותובענות ייצוגיות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין