בית המשפט הרשיע את מוחמד חמאד, שהתחיל כעד מדינה בפרשה, אך בשלב מאוחר יותר שינה את גרסתו. המדינה טענה שהעד הפר את ההסכם, ביטלה אותו והגישה נגדו כתב אישום.
הפרשה הגדולה פרצה בשנת 2006, במסגרתה הואשמו האחים סיטבון ואחרים במהילת דלק, כיול משאבות, הלבנת הון ומתן שוחד. הפרשה כללה 11 נאשמים ו-85 עדים.
בהודעותיו במשטרה, לאחר חתימת הסכם עד המדינה, הפליל חמאד את יוסי סיטבון בכל הנוגע לשתי חשבוניות פיקטיביות.
לשאלות על המשפט הפלילי:
כנסו לפורום פלילי של אתר פסקדין
לעומת זאת, בעדותו בבית המשפט המחוזי סיפר שמצא במשאית שלו מסמכים שמעידים על כך שאותן חשבוניות ניתנו בתמורה לסחורה שסופקה בפועל, וטען שבאותה תקופה היה "בלגן גדול".
בנוסף הוא טען שלא העביר את המסמכים לחוקרים כיוון שלטענתו הם התגלו לאחר ש"נגמרה הפרשה".
בעקבות שינויים אלה, החליטה פרקליטות מחוז ירושלים לבטל את הסכם עד המדינה והגישה נגד חמאד כתב אישום בבימ"ש השלום ברמלה, המייחס לו שורה של עבירות מס שבהן הודה בחקירותיו במשטרה.
הנאשם לא חלק על המעשים שיוחסו לו בכתב האישום, אלא עתר לביטולו בטענת "הגנה מן הצדק", לטענתו, הוא לא הפר את ההסכם, שכן השוני בדבריו נוגע לפרטים נלווים, שקשה לדייק לגביהם כשמדובר בפרשה כה מורכבת ורבת פרטים, מבלי שניתנה לו האפשרות לרענן את זכרונו.
עוד נטען, בין היתר, שגם אם ייקבע שהוא הפר את ההסכם באופן מסוים, היה מקום לסנקציה מרוככת יותר, ולא לביטול ההסכם והגשת כתב אישום.
בנוסף, הנאשם טען שהפרקליט שטיפל בתיק התעמר בו ללא סיבה ואף סירב לאפשר לו לעיין בהודעותיו טרם העדות.
המדינה טענה, בין היתר, שהנאשם הפר את התחייבויותיו בהסכם, גם לקראת עדותו וגם במהלכה, כששינה פרטים מהותיים בעיקר ביחס לעדות שמסר לגבי החשבוניות הפיקטיביות, וכן לגבי אירועים נוספים.
משהפר הנאשם את ההסכם, טענה המדינה, היא הייתה מוסמכת לבטל אותו ולהגיש נגדו כתב אישום.
המדינה הוסיפה שהתחשבות בטענות הנאשם תעביר מסר בעייתי, שכן עבריינים שחותמים על הסכם עד מדינה, יחשבו שמותר להם לשתף פעולה רק באופן מוגבל ולזמן מוגבל.
ניסה להתחמק
"במהלך עדותו בבית-משפט זה התקבל הרושם כי הנאשם ניסה להתחמק שוב ושוב מלתת תשובות ברורות ומלהסביר את השינויים בגרסתו", כתב סגן הנשיאה השופט ד"ר עמי קובו, וקבע שהנאשם הפר את הסכם עד המדינה, בכך שלמעשה חזר בו מעדותו המפלילה בנוגע לשתי החשבוניות הפיקטיביות שלכאורה מסר לסיטבון.
השופט התרשם שמדובר בסתירה ברורה וחד משמעית, ששומטת את הקרקע תחת גרסתו של הנאשם.
ניסיונות הנאשם להסביר כיצד אותן חשבוניות פתאום הפכו לגיטימיות, והעובדה שלא מסר את המסמכים שלכאורה היו מזכים את סיטבון (בעניין הזה) בזמן אמת, לא שכנעו את השופט.
פסק הדין סקר שורה של שינויים נוספים בגרסת הנאשם. השופט קבע שכל אחד מהם אינו יורד לשורש העניין ולכן אינו מהווה הפרה יסודית של ההסכם, אך מכלול הסתירות, ובמיוחד הסתירה המהותית בנוגע לחשבוניות, גרמה לו להכריע שהנאשם הפר את ההסכם.
בסיכומו של דבר, השופט קובו דחה את טענות הנאשם והרשיע אותו. השופט הוסיף שגם אם הנאשם הפר את ההסכם רק באופן חלקי, אדם שחותם על הסכם עד מדינה אינו רשאי לחזור בו מהתחייבויותיו. עם זאת, השופט הבהיר כי יתחשב באופן ההפרה וגודלה, וכן בשיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות החוק בחקירותיו, בשלב גזירת הדין.
- ב"כ המאשימה: עו"ד ג'ני אבני
- ב"כ הנאשמים: עו"ד וסים דכוור, עו"ד דימטרי ברנשטיין
* עו"ד אנדריי ורשצ'גין עוסק במשפט פלילי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין