"פרילי" של תנובה: האם מותר לכתוב "טבע" על מזון לא "טבעי"?

ביהמ"ש דחה את בקשתו של צרכן יוגורט לאשר ייצוגית נגד תנובה בעקבות השימוש במילה "טבע" על אריזת היוגורט. השופטת הכריעה: "טבע" ו-"טבעי" זה לא אותו דבר.

תקן סימון מזון קובע שמותר לסמן בכינוי "טבעי" מזון יחיד שאינו תערובת של מזונות, שאין בו תוספת רכיבים ושלא עבר תהליכים מסוימים. אך מה לגבי המילה "טבע"? שאלה זו התעוררה לאחרונה בבקשה שהוגשה בביהמ"ש המחוזי בחיפה לאשר תובענה כייצוגית ובמסגרתה לחייב את תנובה ב-56 מיליון שקל.

שוקלים להגיש תביעה ייצוגית?

עו"ד תביעות ייצוגיות

המוצר שבמחלוקת היה "פרילי טבע - יוגורט עם גרנולה ופירות 1.9% שומן".  כולם הסכימו שלא מדובר במוצר "טבעי", אלא מוצר שבו תערובת של מזונות, שעבר תהליכי עיבוד ושימור, ומכיל גם חומרים מלאכותיים.

השאלה הייתה האם המילה "טבע" מהווה הפרה של התקן והאם יש כאן הטעיית הצרכן.

המבקש טען שבמשך שלוש שנים הוא רכש את היוגורט מתוך מחשבה שמדובר במוצר איכותי יותר משאר מוצרי "פרילי".

לדבריו, המילה "טבע" על גבי אריזת המוצר יצרה אצלו ציפייה למוצר "טבעי", והוא הופתע לגלות שלמעשה הוא מכיל עשרות רכיבים שונים וכן חומרי טעם וריח.

לשיטתו, אין הבדל בין המילה "טבע" למילה "טבעי".

תנובה הסכימה שלא מדובר במוצר "טבעי", אך לטענתה המילה "טבע" אינה שוות ערך למילה "טבעי". לשיטתה, התקן אוסר שימוש במילה "טבעי", אך לא כל שימוש בשורש ט.ב.ע.

לטעמה, המילה "טבע" נועדה לשקף את תכונותיו של היוגורט המכיל גרנולה ופירות שהן תוספות מן הטבע.

תנובה הוסיפה כי אריזת המוצר, שמו ומאפייניו משקפים נאמנה את תוכנו, ולכן אין כאן הטעייה. עוד נטען כי המשיב לא הוכיח שנגרם לו או לקבוצה נזק המצדיק פיצוי.

הופתע אחרי שלוש שנים?

השופטת יעל וילנר קבעה שתנובה לא הפרה את הוראות התקן או כל חוק אחר. בנוסף, לטעמה, לא הייתה הטעייה צרכנית ועצם השימוש במילה "טבע" לא גרם למבקש או לקבוצה נזק כלשהו.

לעמדתה של השופטת, המילים "טבע" ו-"טבעי" אינן שקולות זו לזו ואינן בעלות אותה משמעות. "טבע" הוא שם עצם המתאר מושג רחב וכללי, בעוד ש"טבעי" הוא תואר המתאר עצם שאינו מלאכותי. מכאן שבמילה "טבעי" אסור היה להשתמש בהקשר של היוגורט המדובר, אבל עם המילה "טבע" אין בעייתיות.

"המילה "טבע" לא יכולה הייתה להטעות את המבקש לחשוב שהוא רוכש מוצר מזון "יחיד" שאינו מעורבב עם רכיבים נוספים, שהרי די במבט חטוף בתמונות על אריזת המוצר שצרף המבקש עצמו לבקשת האישור, על מנת ללמוד כי מאפייני אריזת המוצר מעידים במהימנות רבה על תוכנו", הבהירה השופטת.

כבר משם המוצר ניתן ללמוד שהוא מורכב לפחות מיוגורט (שגם הוא אינו מוצר "טבעי" מאחר שעבר תהליכי עיבוד), גרנולה ופירות. בנוסף, הרכיבים מפורטים על האריזה ואף מופיע עליה ציור גדול המעיד על כך שהמוצר מורכב ממספר מרכיבים.

אמנם דיני הגנת הצרכן נועדו למנוע הטעיה, ציינה השופטת, אך הם לא נועדו להסיר מהצרכנים אחריות בסיסית ושימוש בשכל ישר.

בהקשר זה ביקרה השופטת את טענות המבקש והעירה כי גם נניח שבפעם הראשונה המילה "טבע" הטעתה את המבקש, "תמוהה בעיני עד מאוד טענתו כי 'הופתע' לגלות כי המוצר מכיל עשרות רכיבים שונים, לאחר רכישת ואכילת מאות יחידות של המוצר משך שנים".

לפיכך, השופטת דחתה את הבקשה וחייבה את המבקש בהוצאות משפט בסך 25,000 שקל.

• ב"כ המבקש: עו"ד ג' משעלי
• ב"כ השיבה: עו"ד נ' קורי

* עו"ד אבירם גולדשטיין עוסק בדיני צרכנות.

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין