תאונה שהתרחשה ב-2011 הביאה למחלוקת: האם בנו של בעל הרכב היה מבוטח בביטוח מקיף, כטענתו, או שמא רק האב היה מבוטח? בימ"ש השלום בתל אביב העדיף את גרסת האב וקבע: חברת הביטוח התרשלה
הרכב חצה צומת באור אדום ופגע ברכב אחר. בעלת הרכב הנפגע וחברת הביטוח "מגדל", הגישה תביעה בבימ"ש השלום בתל אביב נגד הנהג. הצדדים הסכימו כי שרכב הנתבע אחראי ל-85% מהנזקים שנגרמו לתובעות כתוצאה מהתאונה.
לייעוץ בענייני ביטוח:
עורך דין דיני ביטוח
המחלוקת הייתה בין הנתבע לבין חברת הביטוח שלו – "כלל" – בשאלת הכיסוי הביטוחי. פוליסת הביטוח כפי שנערכה הוגבלה לכיסוי נהג יחיד בלבד – אביו של הנהג-הנתבע.
הטענה המרכזית של הנתבע הייתה כי אביו ביקש להוסיף לפוליסת הביטוח המקיף כנהג נוסף, כך שקיים לו כיסוי ביטוחי. לטענתו, הסוכנות והחברה התרשלו מלבצע זאת, ולכן עליהם לשאת בנזקים המוכחים של התובעות.
לפיכך, הנתבע הגיש ביחד עם כתב ההגנה הודעת צד שלישי כנגד "כלל" וסוכנות הביטוח "קליר", שם רכש את הפוליסה.
החברה והסוכנות הציגו גרסה אחרת, במסגרתה טענו, בין היתר, שהאב לא ביקש להוסיף את הנתבע כנהג מותר בפוליסה, ואפילו סירב מפורשות לעשות זאת.
"כלל" טענה לחלופין, כי אם תתקבל גרסת האב, יש להטיל עליה את מלוא האחריות על הסוכנות, היות שהיא זה שהתרשלה בפועל.
"תוצאה בלתי נסבלת"
השופט גלעד הס העדיף את עדות אביו של הנתבע על פני עדות סוכנת הביטוח. האב סיפר "באופן פשוט וקוהרנטי" שביקש להוסיף את בנו לביטוח המקיף ולא רק לחובה, לא חזר בו מגרסתו זו ולא סתר אותה.
לעומת זאת, עדותה של הסוכנת הייתה פחות אמינה, לנוכח מה שהשופט כינה "פער משמעותי ובלתי מוסבר". בתצהירה נכתב: "האב סירב להוסיף את בנו לביטוח מקיף...", ואילו בבית המשפט אמרה: "יכול להיות ששמעתי שהוא יחשוב על זה".
אבל את החשיבות המכרעת קיבל מסמך תרשומת שערכה הסוכנת בזמן אמת, שהוצג בתצהירי סוכנות הביטוח כראיה מרכזית להוכחת גרסתה, ובו המשפט "תוספת נהג צעיר בן 17 חובה".
אלא שלבית המשפט הוצגה גרסה אחרת של תצהיר חברת הביטוח, כאשר בגרסה זו הכיתוב היה: "לבקשת המבוטח תוספת נהג צעיר בן 17 + חובה" – צורה שתומכת בגרסת האב.
"אודה על האמת, לא מצאתי בחומר הראיות ואף בהפעלת הגיון בריא, הסבר מניח את הדעת וקוהרנטי לפער בין המסמכים. אולם, ברור כי העדרו של הסבר פועל כל כולו לרעת סוכנות הביטוח", הבהיר השופט.
ובהמשך הוסיף: "התוצאה על פיה סוכנות הביטוח וחברת הביטוח מחזיקים תרשומת שונה באופן מהותי ביחס לנקודה מהותית בעריכת הביטוח הינה בלתי נסבלת ומלמדת כשלעצמה על רשלנות".
משכך, השופט השתכנע כי אביו של ביקש מסוכנות הביטוח להוסיף את הנתבע לפוליסת ביטוח המקיף. לפיכך, סוכנות הביטוח התרשלה בכך שלא ביצעה הוראה זו של הנתבע.
בנוגע לחלוקת האחריות, השופט הטיל את מלוא האחריות על סוכנות הביטוח. "לא מצאתי במקרה שלפניי מחדלים כלשהם של חברת הביטוח", הסביר.
בהתאם, השופט קבע כי הנתבע ישלם לתובעות כ-70,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 17.7%. הסוכנות וחברת "כלל" ישפו את הנתבע במלוא הסכום שחויב לשלם לתובעות, לרבות הוצאות ושכר טרחת עו"ד, ואילו הסוכנות תשפה את "כלל" בכל סכום שתשלם לנתבע.
* עורך דין אריאל שריג עוסק בדיני ביטוח
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין