בעל דירה בתל אביב הורשע במאי 2015 בעבירות תכנון ובניה ונקנס ב-57 אלף שקל. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, לאחר שהוצגו תמונות המוכיחות כי לכל דייר כניסה נפרדת, שירותים ואפשרות לנהל מטבחון בחדרו.
במאי 2015 הרשיע בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב בעל דירה ברחוב הנביאים בעיר, בעבירה של שימוש חורג ללא היתר. ההרשעה התבססה על טענת עיריית תל אביב ותמונות שהציגה לפיהן במקום שבעל הדירה ישתמש בדירתו, בשטח של 97 מ"ר, כיחידה אחת, הוא פיצל אותה לשלוש יחידות עצמאיות ונפרדות למגורים.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין תכנון ובניה
על בעל הדירה נגזר קנס בסך 57 אלף שקל, והתחייבות בסך 29,200 שקל להימנע מביצוע העבירה למשך שנתיים.
בספטמבר 2015 ערער הבעלים על הכרעת הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב, וביקש לזכותו מההרשעה. לטענתו, יש לדחות את מסקנת בית המשפט לפיה שירותים ואמבטיה בכל חדר, בתוספת מוצרי חשמל קטנים ומוצרי מזון יבשים, מלמדים על תפקודו של כל חדר כיחידת מגורים.
בכל מצב, טען הבעלים, האלמנטים שנמצאו בדירה מתאימים גם לדירת שותפים, ולכן הספק בעניין צריך לפעול לטובתו. לטענתו, במקום יש למעשה שלושה חדרים ומטבח – שנמצא בחדר נפרד, רביעי במספר – ובהחלטות ועדות הערר בנושא נקבע כי כזהו סממן לכך שמדובר בדירת שותפים ולא בדירה מחולקת. בנוסף הוא העלה טענת "הגנה מן הצדק" - שבה ציין כי לאחר שהפקחים הגיעו אליו הם לא העמידו אותו לדין, וההחלטה להגיש נגדו כתב אישום התקבלה מאוחר יותר. משכך, היא לא הוגנת.
העירייה לעומתו טענה שניתן לראות באופן מובהק כי כל יחידה עומדת בפני עצמה – כל אחת ננעלת באמצעות מפתח, על דלתות היחידות תלויים שלטים עם שמות הדיירים, ובתוך היחידות יש ציוד מספיק כדי להפוך אותן ליחידות עצמאיות. בדירת שותפים, טענה העירייה, קיימים מטבח וסלון משותפים, וגם אם יש יותר משירותים אחד, אין לכל חדר שירותים. בדירה זו, לכל אחת מהיחידות יש כניסה נפרדת, שירותים נפרדים, מונה חשמל לכל יחידה, וכלים המאפשרים ניהול מטבח.
חורץ גורל: שטיפת כלים
השופטת טלי חיימוביץ דחתה את הערעור.
השופטת הסבירה כי מהתמונות שהציגה העירייה עולה בבירור כי כל אחד מהדיירים מחזיק מוצרי אוכל, כלי אוכל וכלי בישול בחדרו, וכן מיקרו. כמו כן, כל דייר יכול לשטוף את הכלים בחדרו, וכנראה שזה מה שעושה, וכך מתייתר הצורך במטבח המשותף.
עוד סברה השופטת כי הימנעותו של המערער מלזמן את השוכרים לעדות או לכל הפחות להציג את חוזה השכירות שלהם איתו פועלת לחובתו, ומחזקת את המסקנה כי מדובר בדיירים הזרים זה לזה. זאת בייחוד כשביחידה השנייה מופיע שלט המבקש מכלל "הדיירים", ולא "השותפים", לשמור על הניקיון.
יצוין, כי הנאשם גם העלה טענת "הגנה מהצדק" - שלפיה בעבר העירייה כבר שלחה פקחים לדירה ולא העמידה אותו לדין, ורק בשלב מאוחר יותר היא שינתה את עמדתה. אלא שהשופטת החליטה שבנסיבות העניין לא עומדת לנאשם טענת ההגנה מהצדק כיוון שלא הוכיח שהסתמך על החלטתה שלא להעמידו לדין. זאת, גם אם היה על העירייה לעדכן אותו שהיא שינתה את עמדתה לפני שהגישה את כתב האישום.
לפיכך, סברה השופטת חיימוביץ כי בית המשפט צדק כשקבע שמדובר בדירה שפוצלה ליחידות נפרדות ונעשה בה שימוש על ידי צדדים זרים, ודחה כאמור את הערעור.
- ב"כ המערער: עו"ד קרני מור
- ב"כ המשיבה: עו"ד אתי כהן
* עורכת דין רינת שפרוט עוסקת בדיני תכנון ובניה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין