שני עובדי עזר במרכז הפסיכיאטרי שבבת-ים טענו שפוטרו בשנה שעברה שלא כדין, רק משום שלא נענו לדרישת ההנהלה לצאת ללימודים שכלל אינם נחוצים לביצוע עבודתם. בית הדין לעבודה קבע שמדובר בדרישה לא לגיטימית.
שני העובדים הועסקו בחוזים מיוחדים ושימשו כחלק ממערך כוח העזר במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל שבבת-ים. דרישות התפקיד מעולם לא כללו השכלה אקדמית, ולמעשה לשני העובדים לא הייתה אפילו תעודת בגרות.
בסוף השנה שעברה הם פוטרו לאחר שימוע וזמן קצר לאחר מכן הגישו לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב תביעה לביטול פיטוריהם או לחילופין לפסיקת פיצויים על פיטורים לא חוקיים: 35,000 שקל לתובע הראשון, שעבד בבית החולים במשך 4 שנים ו-25,000 שקל לתובע השני, שהועסק שם במשך שנתיים.
התובעים טענו כי פוטרו ללא סיבה, רק משום שלא יצאו ללימודי סיעוד כדרישת ההנהלה. לטענתם, מדובר בדרישה חסרת תום לב, שכן ההנהלה הייתה מודעת לכך שאינם יכולים לממן אותם או להתקבל אליהם בהיעדר השכלה. לטענתם, שליחתם ללימודים כתנאי להמשך העסקתם, הייתה ככל הנראה דרכה של ההנהלה למנוע מהם לצבור ותק שיאפשר להם קביעות.
מהנהלת "אברבנאל" נמסר כי ההנהלה פעלה כחוק ולפי סמכותה הניהולית. נטען כי ההחלטה לפטר את התובעים נלקחה לאחר שלא השתפרו מבחינה מקצועית על רקע תפקודם הבינוני.
המרכז ביקש להדגיש שברמה האישית, אין לו ספק שהתובעים הם אנשים חיוביים הרוצים לפרנס את משפחתם, אך אין זה אומר שהם מתאימים לעבודה במקום רגיש כמו בית חולים פסיכיאטרי.
הפיטורים לגיטימיים, לא הדרך
סגן הנשיא שמואל טננבוים קיבל את עמדת התובעים, לפיה הדרישה שייצאו ללימודים כתנאי להמשך העסקתם, כשלעצמה אינה לגיטימית.
"התובעים הינם עובדי כוח עזר בבית החולים. מתיאור התפקיד של כוח עזר בלוח התפקוד של משרד הבריאות עולה, כי מעבר להשכלה עממית וידיעת השפה העברית כדי קריאה וכתיבה אין כל דרישה, וודאי לא ללימודים אקדמאים", כתב השופט.
השופט הבהיר כי למרכז לא הייתה סמכות להוסיף על דעת עצמו קריטריונים לדרישות התפקיד (סמכות השמורה רק לנציבות שירות המדינה), מה גם שבמקרה זה היה מודע למצבם של התובעים, שאינם בעלי תעודת בגרות ואינם יכולים לממן לימודים גבוהים.
עם זאת, לאחר עיון בהערכות שקיבלו התובעים לאורך תקופת העבודה בבית החולים, השופט הגיע למסקנה שהדרישה שיצאו ללימודים לא נולדה בחלל ריק והגיעה לנוכח חוסר שביעות הרצון המתמשך מתפקודם.
על כן, השופט החליט שלא להתערב בשיקול הדעת המקצועי של ההנהלה, ודחה את דרישת התובעים לשוב לעבודה. התביעה התקבלה לפיכך בעילת הפיצוי בלבד, בשים לב לפגמים בהליך פיטורי התובעים. כפי שתבעו, יקבל התובע הראשון 35,000 שקל וחברו 25,000 שקל, ולכך יתווספו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד צבי שפר
- ב"כ הנתבעים: עו"ד רביב אבוקרט
* עורך דין אוריאל בן אסולי עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
עו"ד אוריאל בן אסולי
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין