ב-2013 דחה קצין התגמולים בקשת חייל לשעבר להכיר בו כנכה צה"ל בשל הפרעת דחק פוסט טראומטית. ערעור שהגיש על ההחלטה התקבל באחרונה, לאחר שוועדת הערר התרשמה כי האירועים החריגים אליהם נחשף בשירות גרמו להתפרצות המחלה.
לפני כשלוש שנים חייל לשעבר הגיש לקצין התגמולים בקשה להכיר בו כנכה צה"ל. הוא טען כי ב-2001 השתחרר משירות קבע באזורי יהודה ושומרון ומאז הוא סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) בשל המתח והאירועים החריגים שחווה.
לייעוץ בתחום:
עורך דין נכי צה"ל
קצין התגמולים דחה את הבקשה לאחר שמומחה רפואי מטעמו שלל את הקשר בין התסמינים הנפשיים לבין שירותו הצבאי של החייל.
החייל ערער על ההחלטה בפני ועדת הערר שבבית משפט השלום בחיפה. הוא סיפר כי במהלך שירות הקבע ובמיוחד בזמן המהומות של אוקטובר ונובמבר 2000 נחשף למספר אירועים קשים.
לדבריו, הוא שירת בעיקר בצומת איו"ש והיה חשוף ל"ירי מתמשך, זריקת אבנים, התפרעויות המוניות וסכנת הילכדות בתוך המון זועם, ירי של טנקים ורימוני הלם ומצב של לחימה מתמשכת עשרים וארבע שעות ביממה".
הוא ציין עוד כי ראה "הרבה גופות של רעולי פנים שנפלו תוך כדי ירי" וכי באחד המקרים הופעל מטען על ג'יפ בו נהג והוא עלה באש. במקרה אחר, רימון גז התפוצץ בכף ידו והוא איבד את השמיעה באוזן ימין (קצין התגמולים הכיר בפגיעה זו בהליך אחר).
כתוצאה מכך, הוא החל לסבול מ"דפיקות לב, פחדים, מתח, אי שקט, רעד בכל הגוף והרגשת חנק". הוא הוסיף כי עד היום הוא סובל מ"עצבנות יתר, פחד מיציאה מהבית לבד וסיוטי לילה" וכן מהקאות, בעיות בעיכול וקשיי נשימה.
קצין התגמולים טען כי אין קשר בין מצבו הנפשי של המערער לבין שירותו הצבאי. הוא הכחיש כי המערער סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית והדגיש כי התיעוד הרפואי הראשון בו מוזכר כי החייל סובל מחרדה הוא מ-2005. עוד צוין כי בדיקתו הפסיכיאטרית הראשונה של המערער נערכה רק בחלוף 10 שנים מ"האירועים הקשים" שהזכיר.
המערער השיב כי לאורך שנות שירותו הרופאים לא הצליחו לקשר בין תלונותיו הפיזיות לבין מצבו הנפשי. בנוסף, הרקע והחינוך עליו גדל כמו גם הפחד שהצבא ישחרר אותו מהשירות גרמו לו להתבייש במצוקתו הנפשית ולהסתיר אותה.
מצב רוח "כבוי"
חברי ועדת הערר בראשות השופט אורי גולדקורן השתכנעו שהמערער סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית. הם ציינו כי על אף החסר בתיעוד הרפואי לאורך השנים, המערער העיד בפניהם תוך כדי "רעד, השפלת עיניים ומצב רוח "כבוי" והם התרשמו כי דבריו אותנטיים והוא אינו "משחק".
חברי הוועדה גם שוכנעו שהמחלה פרצה בגלל השירות הצבאי וכתבו כי "תנאי השירות היו בלב העשייה הצבאית בתנאי לוחמה, ולא היו אירועים טריוויאליים".
בנסיבות אלה חברי הוועדה קבעו כי קיים קשר סיבתי בין תנאי שירותו של המערער לבין מחלת ה-PTSD ממנה הוא סובל ולכן הם מבטלים את החלטת קצין התגמולים.
לטובת המערער נפסקו שכר טרחת עורך דין בסך 7,000 שקל והחזר הוצאות חוות הדעת הרפואית.
- ב"כ המערער: עו"ד גיל מור
- ב"כ המשיב: עו"ד עלאא איוב
* עורך דין שחר המאירי עוסק בייצוג נכי צה"ל
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין