משרד הביטחון סירב (פעמיים) להכיר בקשר כלשהו בין מחלת האסטמה לבין השירות הצבאי של שריונר שלחם ב-1982, וסיפר כי תנאי השירות עוררו אצלו את המחלה, ממנה סבל בילדותו. בשבוע שעבר בימ"ש השלום בירושלים קיבל את ערעורו.
האיש התגייס לשריון ב-1980 במסלול ישיבת הסדר. לאחר שנה חזר לישיבה. ב-1982 חזר לשירות פעיל עד סוף אותה שנה. לקראת סיום שירותו הפעיל, בדצמבר 1982, הוא התחיל להשתעל. השיעול הלך ונמשך כל החורף, בבדיקות התגלה שהוא סובל מברונכיטיס אסטמטית.
לייעוץ בתביעות נ' משרד הביטחון:
עורך דין נכי צה"ל
אחר כך שוב למד בישיבה במשך 18 חודשים. ביולי 1984 הוא סיים את לימודיו ושוחרר משירות צבאי.
ב-2009 וכן ב-2012 הוא הגיש בקשות להכרה במחלתו כקשורה לשירות הצבאי, אולם משרד הביטחון דחה את שתיהן, בנימוק שאין קשר בין המחלה לבין תנאי השירות. בעקבות זאת הוא הגיש ערעור בבימ"ש השלום בירושלים.
בתצהיר שהגיש לבית המשפט, המערער סיפר על השירות בטנק המג"ח. "הנסיעה רוב הזמן בשטח ובדרכי עפר, והטנק מלא אבק בפנים וכן בגזים מירי הפגזים. במלחמת לבנון ירינו ללא הפסקה. דבר שהגביר את תנאי המחנק בתוך הטנק", טען המערער.
מומחה מטעמו תמך בעמדה זו וסבר כי "... הופעת האסטמה קשורה ישירות לשירות הצבאי ולכן יש לקבוע לו נכות על פי ההנחיות של משרד הביטחון. ...ברור לכל שאסטמה אחרי גיל הילדות היא מחלה המתפתחת לאורך תקופה, לרוב 2-5 שנים... אין לי ספק שהשירות הצבאי הקרבי (שכלל בתוכו חשיפה לתנאי שטח, אבק רב, אדי שמנים, אדי אבק שריפה ומתח נפשי רב), הוא הגורם המרכזי המכריע בהתפתחות מחלת האסטמה".
המומחה הדגיש שלאסטמה ישנם גורמים נוספים, חלקם גנטיים וחלקם סביבתיים, ולכן טען שיש לייחס לשירות הצבאי 80% ממחלתו של המערער ו-20% לגורמים אחרים".
קצין התגמולים של משרד הביטחון – "המשיב" – טען כי המערער סובל מאסטמה אלרגית קלאסית שהחלה כבר בילדותו, והתפתחה כנראה בחודש אפריל 1984.
על בסיס חוות דעת מומחה מטעמו, המשיב טען כי השירות הסדיר הוא לא זה שגרם להתפתחות המחלה, אלא היא הופיעה בזמן לימודיו בישיבה.
"טריגרים" להופעת המחלה
השופט בדימוס יואל צור הבהיר שאין קשר של "גרימה" בין תנאי השירות הצבאי לבין מחלת האסטמה. בהקשר זה השופט הצביע על כך שלפי רישומי קופ"ח המערער סבל מהמחלה כבר כשהיה תינוק.
ואולם, השופט קיבל את הערעור מאחר שהשתכנע כי אכן הייתה החמרה עקב השירות הצבאי, כפי שהמשיב הסכים בסופו של דבר גם כן.
השופט ציין כי תנאי שירותו הצבאי של המערער אכן היו לא קלים. הוא סבל ממתח רב, נחשף לעשן, גזים רעילים, אדי דלקים ואבקת שריפה, עד שבסוף 1982 החל אצל השיעול המתמשך. כל אלה היו "טריגרים" להופעת המחלה, קבע השופט, בהתאם לחוות הדעת מטעם המערער.
השופט הבהיר שגם אם הטריגר היה בישיבת ההסדר (כפי שסבר המומחה מטעם המשיב), הרי שהדבר אינו משנה את התוצאה, שכן הלימוד בישיבה הוא שירות צבאי לכל דבר ועניין.
לפיכך, השופט קיבל את הערעור וקבע כי מחלתו של המערער הוחמרה עקב תנאי שירותו בצבא. עוד נקבע כי המשיב ישלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד דוד פרלמן
- ב"כ המשיב: עו"ד נפתלי קפשוק
* עורך דין אורן נמני עוסק בייצוג נכי צה"ל
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.