מע"מ חשד שבעל עסק העלים מכירות עקב הרווחים הנמוכים שעליהם דיווח. לאחר שמנהל מע"מ 'תיקן' את הדו"חות, חויב בעל העסק בשומה עצומה של 302 אלף שקל. הערעור שהגיש בעל העסק על השומה התקבל במלואו ומע"מ חויב בהוצאות של 40 אלף שקל.
ביקורת מע"מ שנערכה לסיטונאי של דברי מזון, העלתה את החשד כי בין השנים 2007-2011 הוא הגיש דו"חות לא נכונים שאינם משקפים כראוי את הקניות והמכירות שבוצעו בעסק. עוד נמצא, לפי מע"מ, כי נעשו העברות של קניות משנה לשנה וכי הרווח הגולמי שדווח על ידו אינו סביר.
לכתבות נוספות בנושא:
מנהל המע"מ תיקן על דעת עצמו את דיווחי הקניות כך שישקפו את המועד שבן הן בוצעו בפועל והוסיף לרווחים השנתיים שלו רווח גולמי של 3%. לבסוף הוצאה לסיטונאי שומה לפיה עליו לשלם 302,726 שקלים.
בעל העסק ערער על השומה בביהמ"ש המחוזי בירושלים. לטענתו, תנודתיות במידת הרווח, היא תופעה טבעית הנובעת משינויים בענף המזון.
מנהל המע"מ השיב, כי הרישום שנעשה בספרי העסק לא שיקף נכונה את פעילותו, והוסיף שאין זה הגיוני שהעסק הפסיד כיוון שהדבר אינו עולה בקנה אחד עם אחוזי הרווח המוכרים בענף. עוד טען, כי המערער עיוות את הדו"ח בהתאם לצרכיו.
הביקורת אינה מספיקה לשומה
השופט דוד מינץ הפנה לכך שיועץ המס של המערער אישר כי חשבוניות שקיבל באיחור נרשמו בשנה העוקבת, בין היתר בגלל בעיות בתוכנת המחשב. לכן, קבע השופט, שהיה מקום לקבל את התיקונים שעשה המשיב לדו"חות בנוגע למועד ביצוע הקניות.
עם זאת, לאחר שעיין במכלול הנתונים, השופט קבע שבמשך השנים אכן היו שינויים בשיעורי הרווח של המערער. גם אם קניות שבוצעו בשנה מסוימת דווחו בשנה שאחריה, קבע, אין זה מספיק כדי לבסס את טענת המשיב בדבר העלמת מכירות, בייחוד כשדיווחי המערער לא גילו כוונה להעלמה שכזו.
עוד קבע השופט, שהסבריו של המערער לרווח הגולמי הנמוך עומדים בקו ישר להיגיון כלכלי סביר, לפיו עסק עלול גם לצבור הפסדים. השופט ציין כי קיים ספק רב אם הביקורת שערך המשיב הספיקה כדי לקיים שומה לפי מיטב השפיטה, שעה שהיא התבססה על ההנחה בדבר דיווחים לא נכונים ותוצאה עסקית לא סבירה.
משכך, השופט קבע שהשומה עבור השנים 2007-2010 מבוטלת, וחייב את המשיב להוציא שומה חדשה. המשיב חויב בהוצאות של 40 אלף שקל.
פעמים רבות אנו נחשפים לאקטיביזם הפיקוחי מצד רשויות המס כלפי עסקים, קטנים וגדולים כאחד, ולצערנו לעיתים אף בצורה שעולה על הסבירות והמידתיות. מקרה שכזה מזכיר לנו שוב ושוב כי עמדתה של הרשות לא תמיד תהיה זו שתתקבל בסופו של יום, ועל כן, כדאי ומומלץ במקרים בהם אכן ניתן לסבור אחרת, לשקול התנגדות לעמדת הרשות, דרך השמעת הטענות אל מול הגורם המוסמך ברשות ואף לעיתים בפני ביהמ"ש.
* עו"ד איתי ברכה ממשרד עוה"ד ברכה, סיון ושות' עוסק בדיני מיסים.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין