עסקת מתנה: מתי אפשר להתחרט?

הענקתם לילדכם דירה במתנה אך מיום שקיבל לידיו את חוזה המתנה חתום הוא החל להתנהג כלפיכם בצורה מחפירה והחלטתם שאתם רוצים את הדירה בחזרה. מתי אפשר להתחרט? כיצד ניתן להחזיר את הנכס ומה מומלץ לכלול בחוזה? עו"ד יעל פרי עם התשובות.

כולנו יודעים מהי מתנה: מדובר בהענקת דבר מה –  כסף, טובין, נכסים וכדומה –  בחינם. בעולם המשפט יש אפשרות לעגן הענקה כזו בחוזה מיוחד המכונה "חוזה מתנה".

מעוניינים למכור דירה? 

עורך דין דיני מקרקעין

בדרך כלל חוזה שכזה נחתם בין צדדים שיש ביניהם קשר משפחתי, כאשר המתנה ניתנת ממניעים של מחווה ורצון טוב. לנוכח אופיו הייחודי של החוזה, החוק מאפשר לנותן המתנה לחזור בו מההתחייבות במקרים מסוימים.

איך מתחרטים?

החוק מונה מספר עילות המאפשרות לבית המשפט לאפשר לנותן מתנה שהתחרט לחזור בו תוך שחרורו מההתחייבות החוזית.

הראשונה: מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות.

השנייה: השבת המתנה נובעת מהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי נותן המתנה.

השלישית: מצבו הכלכלי של נותן המתנה השתנה לרעה.

בהתקיימות אחת מהעילות, נותן המתנה רשאי לחזור בו מן ההתחייבות לתת מתנה, אך זאת כל עוד היא לא ניתנה בפועל.  למשל, אם מדובר בדירה שנתנו הורים לבנם במתנה, והדירה כבר נרשמה על שמו בטאבו, הם לא יוכלו לחזור בהם גם אם בנם נוהג כלפיהם בצורה מחפירה ומקוממת. במקרה כזה, על ההורים לנקוט בדרכים אחרות וזאת באמצעות ביטול חוזה המתנה מכוח העילות הקבועות בחוק החוזים כגון עושק, כפייה, טעות או הטעייה.

דוגמאות מהפסיקה יכולות להמחיש את האמור היטב: אם אלמנה החליטה להעביר לאחד מבניה משק במושב במתנה. השניים פנו לעורך דין, חתמו על הסכם מתנה, העסקה נערכה ודווחה לרשויות כדין. האם אפילו חתמה על ייפוי כח בלתי חוזר לטובת עורך הדין – על מנת שיוכל להשלים את העסקה ברישום בטאבו.

לימים, עבר 'חתול שחור' בין האם לבנה. בתביעה שהגישה נגדו האם היא טענה כי מאז שהעניקה לו את המשק הוא החל להתייחס כלפיה באופן מחפיר ולכן היא מעוניינת לחזור בה מעסקת המתנה.

הבן הכחיש את גרסת האם וטען כי איחרה את המועד ובמצב הדברים הנוכחי – כאשר היא כבר חתמה על ייפוי הכח והוא השקיע כספים רבים במשק – היא מנועה מלהתחרט.

אלא שהזכויות של הבן במשק עוד לא נרשמו במינהל מקרקעי ישראל. משכך, החליט ביהמ"ש לקבל את תביעת האם תוך שייחס חשיבות רבה להתנהגות הבן ופסק כי נוכח התנהגותו המחפירה רשאית האם לחזור בה, שעה שהעסקה עוד לא הושלמה ועדיין בגדר התחייבות לתת מתנה. נפסק כי הבן יפנה את המשק כנגד קבלת פיצוי מהאם על השקעותיו. (תמ"ש 7990/09 ב.כ. ואח' נ' ע.כ. ואח').

לעומת זאת, במקרה אחר, אב שהתחייב בהסכם מתנה להעביר לבנו מחצית מזכויותיו בנכס רצה לחזור בו לאחר שהעסקה נרשמה בלשכת רישום המקרקעין. אף שטען כי הבן מתייחס אליו בצורה מזוויעה ושמצבו הכלכלי רעוע, ביהמ"ש דחה את התביעה. נקבע, שהמתנה הושלמה ברישום בטאבו, ולכן כבר לא מדובר בהתחייבות להעניק מתנה והאב כבר לא יכול לחזור בו. (תמ"ש 84/90 פלוני נ' פלוני).

אז מה הפתרון?

ראשית, יש לערוך הסכם מתנה ולא להסתפק בתצהירי העברה ללא תמורה יש להגדיר בהסכם המתנה את הנסיבות שבעטיין ניתנה המתנה ולקבוע במפורש את התנאים שמאפשרים לנותן המתנה לחזור בו מהעסקה.

כך למשל, במקרה שמדובר בהורה שמעניק לילדיו את דירת המגורים שלו, ניתן לקבוע שההורה ימשיך להתגורר בדירה עד מותו ללא הפרעה. לחילופין, שאם יעזוב את הדירה (נניח שיעבור לבית אבות) הוא יהיה זכאי לקבל את דמי השכירות כל עוד הוא בחיים.

תנאי נוסף שניתן לקבוע הוא שמקבל המתנה לא יהיה רשאי למכור את הדירה מבלי לקבל על-כך אישור מראש מנותן המתנה.

תנאי אפשרי נוסף הוא שמקבל המתנה לא יהא רשאי לשעבד את הדירה (למשל לצורך קבלת הלוואה מהבנק), מבלי לקבל על-כך אישור מראש ובכתב מאת נותן המתנה.

עוד יכול נותן המתנה להתנות את קבלת המתנה בכך שהמקבל ידאג לו בעת זקנה. רצוי לפרוט את המונח "דאגה" לפרטים כמו טיפול,  אירוח חברה, רכישת תרופות וכיוצא בזה.

בסיכומו של דבר, כדי למנוע את ההגעה לבית המשפט על החוזה לכלול את כל האופציות האפשרויות לחזרה מהמתנה באופן כזה שמקבל המתנה ידע בדיוק "למה הוא נכנס" ונותן המתנה יהיה "רגוע" שהעניק אותה לאדם ראוי ואם יווכח שלא – יוכל להחזיר את הנכס לידיו ללא כל קושי.  

* עו"ד יעל פרי עוסקת בדיני חוזים, אגודות שיתופיות, מקרקעין ומשפחה

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il 

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין