אילו נתונים יכולה המשטרה להפיק ממכשיר הטלפון הנייד שלכם? האם כשהנייד כבוי עדיין ניתן לדלות נתונים על אודות מיקומכם? מתי המשטרה רשאית לבקש מידע על אזרחים? עו"ד דן באומן מפזר את הערפל.
אין כמעט אדם שאינו נושא בכליו כיום מכשיר טלפון נייד. רובנו כבר יודעים כי מכשיר הטלפון הנייד שלנו ופלט השיחות הנכנסות והיוצאות עשויים לשמש כראיה במסגרת הליכים משפטיים פליליים, וכי המשטרה נעזרת רבות בנתונים אלה כדי לפענח פשעים.
להפניית שאלות לעורכי דין בתחום הפלילי
כנסו לפורום פלילי של פסקדין
המציאות היום היא כזו שבכל חקירה משטרתית משמעותית, המשטרה "מסמנת" חשודים פוטנציאליים לפי מידע מודיעיני או רמזים אחרים, וניגשת מיידית לבית המשפט בבקשה לקבל צווים המחייבים את חברות התקשורת למסור מידע על אודות החשודים. כך מקבלת המשטרה בתחילה את מספר הטלפון הנייד שבשימוש פלוני ומיד לאחר מכן מגישה בקשה לקבלת צווים שיופנו לחברות התקשורת ויניבו מידע נוסף.
עדיין קיים בציבור ערפל גדול בנוגע לאלו נתונים בדיוק יכולה המשטרה להפיק ממכשיר הטלפון. לא תמיד ברור אם כשהנייד כבוי הוא עדיין יכול לספק נתונים כלשהם ואם מכשיר שהסוללה הוצאה ממנו הוא חפץ דומם או שעדיין יש בו מידע שהמשטרה יכולה להיעזר בו. ואם מכשיר הטלפון הנייד לא קיים עוד בנמצא? האם ניתן עדיין להפיק נתונים הקשורים בו?
חברות הסלולאר אוספות נתונים
כדברי רקע, יש להסביר כי חברות סלולאריות אוספות נתונים על אודות שיחות הטלפון שהמנויים מבצעים בעיקר לצורכי Billing כלומר קביעת התשלום שייגבה מהלקוח.
בנוסף, כל שיחה סלולארית מתקיימת מול תחנת בסיס המכסה שטח גאוגרפי מסוים ובמחשבי החברה הסלולארית מתועדת זהות תחנת הבסיס ממנה יצאה השיחה. אם לדייק יותר, הרי שכל תחנת בסיס מורכבת ממספר אנטנות שכל אחת מהן מכסה גזרה מסוימת (המכונה בשפה המקצועית "אלומה").
בזמן שטלפון נייד מתקרב לגבולות גזרת הכיסוי של האלומה מתקיים תהליך של כניסה לתחום הכיסוי של סקטור אחר או בסיס אחר. תהליך זה נקרא ”Handover” - העברה, ואף הוא נרשם ברשומות המחשבים של החברה הסלולארית.
נתונים אלה מספקים את ה data הדרושה כדי לבצע מה שמכונה "איכון": איתור גיאוגרפי בדיעבד של המכשיר הסלולארי.
כל שיחה המבוצעת ברשת, בין אם היא שיחה נכנסת ובין אם היא יוצאת, בין אם הושלמה בהצלחה או נכשלה – כולן יוצרות רשומה הכוללת את שם תחנת הבסיס בה התחילה השיחה ואת שם הסקטור ששירת את השיחה.
האיכון סייע להרשיע ברצח
ספק אם נהג המונית משה קסטל היה מודע בשנת 1997 לכוחו הראייתי של האיכון הסלולארי, שכן אותו קסטל, שנחשד ברצח כפול שבוצע בכביש הגישה לישוב נטף בהרי ירושלים, טען בחקירתו כי נסע בכביש המהיר תל אביב-ירושלים ולא סטה ממנו. נתוני האיכון שהוגשו לתיק בית המשפט הוכיחו כי קסטל סטה מהנתיב של כביש תל אביב-ירושלים לכיוון אבו גוש, בכיוון נטף. בכך תרמו נתוני האיכון להרשעתו ברצח גל דניאל ז"ל ואילן דבש ז"ל, בשני אופנים: הראשון – הפרכה של האליבי של קסטל, והשני – מיקומו בסמוך לזירת הרצח בזמן הרלוונטי.
כיום רבים מודעים לכוחו הראייתי של האיכון הסלולארי, אבל לא רבים יודעים כי הטלפון הנייד מאפשר לעקוב אחרי בעליו לא רק אם בוצעו בו שיחות – אלא במצבים נוספים!
זמין, לא זמין – אפשר לאתר
בזמן שטלפון נייד נמצא במצב זמין הוא משדר את מיקומו לרשת הסלולארית – גם בלי שהוא מבצע שיחה כלשהי! המכשיר שולח איתות על אודות מיקומו הפיזי במספר תרחישים: בעת הדלקה של המכשיר, בעת כיבוי יזום של המכשיר (לא בעת הוצאת סוללה), וגם כל פרק זמן קבוע מראש וכפי שכבר צוין – במעבר מתחנת בסיס אחת לשנייה תוך כדי שיחה.
מכשיר המכובה באופן יזום, ע"י לחיצה על לחצן הכיבוי, משדר את מיקומו של המכשיר שנאגר במערכת. אגב, מכשיר המכובה באופן "אלים" ע"י הוצאת הסוללה ממקומה בעודו פעיל – לא ישדר את מיקומו האחרון.
מכאן שמכשיר פעיל שאינו כבוי עדיין יוצר נתונים המאפשרים את איתורו, גם ללא שבוצעה שיחה כשלהי לאחרונה.
זו הסיבה שכאשר חברות סלולאריות מתבקשות לבצע איכונים בזמן אמת, כמו למשל במקרים של נעדרים שנשקפת סכנה לחייהם, מסוגלות החברות לספק מידע מדויק על אודות מיקומו של המכשיר, מסלול השיחה המדויק ואפילו מרחק המנוי מהבסיס הקרוב אליו.
כל הנתונים שהזכרנו אינם תלויים בתפיסת הנייד בידי המשטרה, כלומר די למשטרה לקבל את מספר המנוי הרלוונטי כדי לקבל באמצעות צווי בית משפט מתאימים את כל המידע שהוזכר לעיל.
לסיכום, מכשיר הטלפון הנייד שלנו הוא מכשיר רב עוצמה שמשרת אותנו בהרבה מובנים, אך עלינו לדעת כי עצם קיומו בחזקתנו, והשימוש בו לשיחות טלפון, יוצר מאגר נתונים עצום על אודות מיקומינו הגיאוגרפי, מסלול נסיעתנו, היעדים אליהם חייגנו, משך השיחה וכיוצא באלה. מפחיד? זה כבר תלוי אם יש ממה לפחד...
* עו"ד דן באומן עוסק בתחומי המשפט הפלילי
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין