העובד ששימש כמנהל מצבי חירום, טען שב-2010 התפרצה אצלו סוכרת בעקבות סופה קשה שפגעה במפעלי ים המלח. בית הדין האזורי לעבודה בחר לדבוק בחוות הדעת של המומחה הנוטה לטובת העובד, והכיר בסוכרת כפגיעה בעבודה.
העובד הועסק כמנהל אגף ייצור אשלג במפעלי ים המלח, והיה אחראי על היערכות וניהול מצבי חירום, בהם אסונות טבע. באמצע ינואר 2010 העביר השירות המטאורולוגי התראה למפעלים, לפיה אמורה להגיע סופה לא שגרתית, שתלך ותגבר במשך מספר ימים.
לייעוץ בנושא
פנו ל- עורך דין ביטוח
המנהל היה אחראי על ההיערכות לקראת הסופה והוא זה שניהל את מערך העבודה בעת הסופה, כשבשיאה, מאגרי השיטפונות התמלאו והעודפים גלשו לבריכות האידוי, "תוך גרימת נזקים לתהליכים וחומרים בהיקף גדול".
היות שהיה מדובר באירוע חריג, נכנס המנהל ללחץ רב ו בימי השיא של האירוע הוא אף פנה לקבלת עזרה נפשית. עוד באותה שנה התפרצה אצלו מחלת הסוכרת, ובאפריל 2013 הוא פנה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, וביקש שביטוח לאומי יכיר בסוכרת כפגיעה בעבודה.
בית הדין מינה שני מומחים רפואיים מטעמו, שהתבססו על חוות הדעת מטעם הצדדים בנוגע לקשר בין האירוע להתפרצות הסוכרת.
מומחה אחד טען שאין קשר בין השניים, וסבר כי הסוכרת נבעה בעיקר מעלייה במשקל. לדעתו, קשה להוכיח קשר בין דחק נפשי להופעת סוכרת, אם בכלל. לעומת זאת ברור כי לעלייה במשקל יש קשר ישיר להופעת המחלה. ייתכן, הסביר המומחה, שהלחץ גרם להגברת כמות האכילה ולשינוי בפעילות הגופנית שגרמו לעלייה במשקל שהביאה בעקיפין להתפרצות המחלה.
לעומתו, המומחית השנייה סברה כי יש קשר בין לחץ נפשי להתפרצות סוכרת, אולם לדעתה לא ניתן להוכיח אותו באופן חד משמעי במקרה של המנהל.
סטרס וסוכרת
סגן הנשיאה השופט אילן סופר קיבל את התביעה, לאחר שבחר בחוות הדעת המומחית שמיטיבה עם התובע.
קריאת תשובות המומחית כמכלול, פסק השופט, מביאות למסקנה כי "סטרס" יכול לשמש כטריגר להופעת סוכרת אצל חולה עם גורמי סיכון למחלה.
מדברי המומחית עולה כי סמיכות הזמנים בין האירוע להופעת הסוכרת לא תומכת בקשר סיבתי מובהק, אולם מנגד לא ניתן לשלול שתנאי העבודה והחשיפה ללחץ גרמו לעלייה חדה ברמת הסוכר של התובע במועד האירוע והשפיעו על איזון הסוכרת בהמשך. כך, נשען השופט גם על מה שכתבה המומחית בסוף חוות דעתה, שם קבעה באופן חד משמעי כי מצבו הנפשי הירוד של התובע השפיע על האיזון המטבולי לרעה והחמיר את הסוכרת באופן משמעותי.
על סמך דברים אלו קבע השופט סופר, כי קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין ההחמרה המשמעותית במחלת התובע, ועל הביטוח הלאומי להכיר בהתפרצות מחלת הסוכרת אצל התובע כפגיעה בעבודה.
ביטוח לאומי ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ליאורה קמניצקי
- ב"כ הנתבע: עו"ד בתואל חדד
* עורכת דין סימונה גולדמן מימון עוסקת בדיני ביטוח ותאונות עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין