נהג שליחויות שהועסק ב"סלקום" כ-10 שנים במתכונת של קבלן, הוכר ע"י בית הדין לעבודה כעובד לכל דבר. בעקבות הכרה זו, חויבה "סלקום" לשלם לו פיצויי פיטורין וזכויות נוספות.
ביוני 2000 שכרה "סלקום" נהג שליחויות במתכונת של "קבלנית". כעבור כעשר שנים, כחלק מהליכי התייעלות וצמצומים שנקטה בעקבות השינוי בשוק הסלולר, היא הציעה לו להיקלט כעובד בשכר בסיס של 5,300 שקל. הנהג, שעד כה השתכר למעלה מ-20 אלף שקל בחודש, סירב והעסקתו הסתיימה.
לכתבות נוספות בנושא:
בתביעה שהגיש הנהג נגד "סלקום" בינואר 2012 הוא ביקש מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לקבוע כי היה עובד, ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים וזכויות נוספות בסכום של כחצי מיליון שקל.
לטענתו, אף שבאופן רשמי הועסק כקבלן, בפועל היה עובד לכל דבר: הוא עבד שבוע עבודה מלא מבוקר עד ערב, היה כפוף למנהל, לא עבד בעבודות אחרות והדבר אף נאסר עליו, נהג להשתתף בפעילויות חברה כמו טיולים וימי גיבוש, הוא קיבל מתנות לחג ואפילו כרטיס עובד.
סלקום הכחישה את טענות התובע. לטענתה, היא התקשרה עמו כקבלן עצמאי המספק שירותים, והוא היה חופשי לעבוד בשליחויות נוספות. עצם העובדה שהיא לא סיפקה לו רכב והוא השתמש ברכב המסחרי שלו לעבודה מעידה שמעולם לא היה עובד.
למקרה שהתובע יוגדר כעובד, הגישה סלקום גם תביעה נגדית להחזר של 750 אלף שקל על הכספים שקיבל ביתר כקבלן.
הסממנים מעידים: עובד ולא קבלן
אב בית הדין, השופט דורי ספיבק קבע כי אופי ההעסקה של התובע מעידה על כך שהיה עובד. בין היתר מנה השופט את הסממנים הבאים: התובע השתלב בעבודת מחלקת המנהל של סלקום, מעבר לשליחויות הוא עסק גם בעבודות מנהלה בהתאם להוראות מנהליו. ככל עובד, הוזמן התובע לאירועים חברתיים, השתתף בפעילות התנדבותית, קיבל מתנות בחגים, יצא לחופשות בתשלום ואפילו קיבל כרטיס עובד. גם העובדה שכיום סלקום מעסיקה בתפקידו עובדים שכירים מעידה על כך שהתפקיד שלו הוא חלק טבעי של העבודה בחברה.
השופט ספיבק הוסיף שהתובע לא היה באמת בעל עסק עצמאי: את העבודות הוא ביצע אך ורק עבור סלקום והוא לא נשא בסיכוני רווח-הפסד כבעל עסק רגיל. לעניין הרכב, קבע השופט, כי עצם השימוש ברכב פרטי אינו מעיד בהכרח על עבודה של עצמאי, שכן אין זה מופרך שעובד יעשה שימוש ברכב הפרטי שלו לצורכי עבודה ויקבל החזרי הוצאות מהמעסיק.
מאחר שהתובע נחשב לעובד, חויבה סלקום לשלם לו את זכויותיו. כך, לעמדת השופט, בין אם התובע פוטר או התפטר מחמת הרעה בתנאים (שכן המשך העבודה בחברה הותנה בהפחתת שכר משמעותית) – הוא זכאי לפיצויי פיטורים וכן לפיצויי הלנה. כמו כן נקבע שהתובע זכאי לדמי חגים והפרשות לפנסיה.
לצד זאת, השופט ספיבק דחה חלק מהתביעה וקבע שהתובע לא זכאי לדמי חופשה והבראה – ששולמו לו. כמו כן נקבע שנערך לו שימוע ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים שלא כדין.
השופט הוסיף ודחה את התביעה הנגדית שהגישה סלקום. נקבע כי קיזוז זכויות נהוג לערוך רק כאשר מוכח חוסר תום לב קיצוני מצד העובד בצירוף פער ניכר ביותר בין מה שקיבל כעצמאי לשכר שהיה מקבל כעובד. שני אלה לא מתקיימים במקרה זה.
בסופו של דבר סלקום תשלם לתובע כ- 197 אלף שקל, בתוספת 20 אלף שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
* עו"ד רועי הוד עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין