לאחר שנדחה על ידי ביטוח לאומי, פנה העובד לבית הדין האזורי לעבודה כדי שיקבע כי הוא סובל מ"טנטון" באזניים עקב חשיפתו לרעש מנועי המטוסים. האזורי דחה אף הוא את תביעתו, אך העובד לא ויתר וזכה בערעור שהגיש לבית הדין הארצי.
במשך שנים רבות עבד הגבר, כיום בן 70, כקצין מבצעים באל-על, ובמסגרת עבודתו נחשף לרעש מנועי המטוסים.
בשנת 2008 הכיר הביטוח לאומי בליקוי השמיעה ממנו הוא סובל כפגיעת עבודה אולם לא קיבל את טענתו כי מדובר גם ב"טנטון" – מצב רפואי בו אדם סובל מרעש תמידי באוזניו – המזכה בתוספת גמלה. המוסד נימק זאת בכך שהעובד אינו עומד בתנאים הקבועים בחוק, והם: פגיעה בכושר השמיעה, תיעוד ברשומה רפואית מזמן העבודה בדבר חשיפה לרעש המזיק ורישום של פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי.
נפגעתם בעבודה?
פנו ל-עו"ד נפגעי עבודה
העובד, שהאמין כי עמד בכל התנאים, פנה לבית הדין האזורי לעבודה אך תביעתו נדחתה, וב-2012 הוא הגיש על כך ערעור לבית הדין הארצי.
לטענתו, הוא כן התלונן לאורך השנים על תופעת הטנטון. פנייתו הראשונה, שהתבצעה ב-1999, מצביעה על אמינות תלונתו, ואילו לאחר מכן, ב-2008 הגיש עוד ארבע תלונות המלמדות כי חזר על התלונות הללו שוב ושוב עוד בטרם הגיש את תביעתו לביטוח לאומי. על כן, לטענתו, הוא עומד בתנאי החוק.
בנוסף, טען המערער כי בהליך הקודם הסכים לעבור שתי בדיקות רפואיות, דבר המחזק את טענתו לגבי מצבו.
מנגד, טען ביטוח לאומי כי אין לקבל את פנייתו של המערער משנת 1999, שכן מאז ובמשך כ-9 שנים הוא לא התלונן על הבעיה, מה גם שפניותיו האחרות לרופא היו לאחר שהפסיק לעבוד בסביבת עבודה רועשת, וכי נראה שפנה לרופא במטרה לעמוד בתנאי התביעה בלבד, ולא מתוך כוונה אמיתית לקבל טיפול.
תלונה אמיתית
השופטת יעל אנגלברג שהם דחתה את טענת המוסד לפיה תלונתו הראשונה של התובע אינה רלוונטית. לשיטת השופטת, מטופלים רבים המבקשים פתרון לבעיית הטנטון מתייאשים לאחר שהרופאים מספרים להם כי אין טיפול לבעיה זו, ולא ממשיכים לפנות לרופאים.
באשר לפניות הנוספות, הבהירה השופטת כי אמנם הן אכן נעשו לאחר סיום עבודתו של המערער בסביבה רועשת, אלא שהעובדה שהפנייה הראשונה בסדרה זו נערכה לפני שהמערער פנה לייעוץ משפטי משקפת תלונה אמיתית, מה גם שתיעוד הרישום הרפואי מעלה שגם במהלכה המערער התלונן על כך שהוא סובל מהטנטון מזה מספר שנים.
מכאן, ובהתאם לפסיקה קודמת בתחום, קבעה השופטת כי קיומן של שתי הפניות האלה מספיק כדי לעמוד בתנאי החוק, ומשכך, הורתה לביטוח לאומי להכיר בטנטון ממנו סובל המערער כ"פגיעה בעבודה". ביטוח לאומי ישלם למערער הוצאות משפט של 4,000 שקל.
נשיא בית המשפט, השופט יגאל פליטמן וסגנית הנשיא השופטת ורדה וירט-לבנה הצטרפו לפסק הדין.
- ב"כ המערער: עו"ד אברהם שלום בר יוסף
- ב"כ המשיב: עו"ד רולן ספז
* עו"ד אמיר שושני עוסק בדיני ביטוח ותאונות עבודה
הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין