לקוחה של "מגה בול" טענה כי עובד מחלקת הבשר מישש וצבט את ישבנה בניגוד לרצונה, והגישה תלונה למשטרה. העובד, שהורשע בעברו בביצוע מעשים מגונים, טען כי כלל לא עבד בסניף במועד הרלוונטי עקב ריצוי עבודות שירות. ביהמ"ש קבע כי אמינות הזיהוי אינה גבוהה וזיכה את הנאשם.
על פי כתב האישום שהוגש באפריל 2013 לבית משפט השלום ברמלה, במהלך חודש ינואר 2009, הגיעה המתלוננת מלווה בבעלה לאחד מסניפי הרשת על מנת לבצע קניות.
כאשר הייתה באזור החלבי של הסניף, היא רכנה לעבר המקרר, ולפתע הרגישה יד שנכנסה בין רגליה לאזור איבר מינה, מיששה את אזור הישבן וצבטה אותו בחוזקה.
לייעוץ בענייני פלילים
פנו ל-עו"ד פלילי
לדבריה, כאשר הסתובבה לאחור ראתה אדם אחד בלבד, שחייך לעברה בעודו לבוש במדי העבודה של מחלקת הבשר בסניף.
המתלוננת סיפרה כי בעקבות האירוע ביקשה מבעלה לעזוב את הסניף מבלי ליידע אותו במקרה עקב החשש מתגובתו, וכי חלקה את החוויה הטראומתית עם אמה.
כעבור שבוע, העידה המתלוננת, היא חזרה אל הסניף עם בעלה, תיארה בפני מנהל הסניף את האירוע ואף ניגשה עם סגן המנהל למחלקת הבשר, שם הצביעה על האדם שלפי גרסתה נגע בה בניגוד לרצונה.
במאי 2009 הגישה האישה מכתב תלונה להנהלת הסניף, תוך ציון שמו של הנאשם ודרשה פיצויים בסך 200 אלף שקל. לאחר חודשיים, פנתה למשטרה לשם הגשת התלונה.
מטעם המאשימה העידו המתלוננת, שתיארה את הנאשם כאדם "שמן" שתווי פניו נחרטו היטב בזכרונה, מנהל הסניף, ואמה של המתלוננת, שסיפרה שאותו עובד הטריד גם אותה כחודש לפני שהטריד את בתה.
הנאשם טען שמדובר בטעות בזיהוי ושמעולם לא ראה את המתלוננת לפני המשפט. הוא הכחיש את האישומים המיוחסים לו, וסיפר כי במועד המדובר הוא בכלל לא עבד בסניף אלא ביצע את עבודות השירות שהוטלו עליו במסגרת תיק פלילי אחר, משנת 2007, בו הורשע בביצוע מעשים מגונים. הנאשם גם הגיש אישור מחברת כח אדם לפיו ביום האירוע כלל לא הועסק ב"מגה בול".
למה לא נעשה מסדר זיהוי?
עדותיהם של מנהל הסניף ואם המתלוננת נפסלו ע"י השופט הישאם אבו-שחאדה בהיותן עדות שמיעה. עם זאת, עדות המתלוננת על עצם האירוע התקבלה והשופט ציין כי המתלוננת הייתה אמינה אולם אין בכך כדי לסייע לה משום שהשאלה המרכזית בתיק היא: האם הנאשם הוא אכן האיש שנגע במתלוננת.
השופט קבע כי הנאשם אכן עבד בסניף לתקופה מסוימת וציין כי ממדי גופו תואמים את תיאורה של המתלוננת, אלא שלטעמו למרות כל זאת, המאשימה לא הצליחה להוכיח מעל לכל ספר סביר שמדובר בנאשם.
לדברי השופט שחאדה התאריך המדויק של האירוע לא הוכח, ולא הובאו ראיות מהן ניתן ללמוד שהנאשם היה העובד היחיד במחלקה או אם היו באותו מועד עוד עובדים "שמנים" מלבד הנאשם.
השופט גם קבע שבנסיבות אלה המשטרה הייתה חייבת לבצע מסדר זיהוי ולא להסתפק בפעולת ה"הצבעה" של המתלוננת על אדם איתו לא הייתה לה הכרות מוקדמת.
לנוכח כל אלה, החליט השופט כי יש לזכות את הנאשם מחמת הספק.
- ב"כ המאשימה: המתמחה גב' חמוטל פז
- ב"כ הנאשם: עו"ד דן באומן
* עו"ד יוני נוסבאום עוסק בדין פלילי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין