בימ"ש השלום בתל אביב קיבל את תביעתו של בחור ממוצא מזרחי, שלטענתו ביקש בשתי הזדמנויות שונות לבלות במועדון ג'ימי הו בשנת 2012, ונתקל בסירוב לא ענייני המעיד על "הסוואת הפליה".
הבחור הגיש תביעה בבימ"ש השלום בתל אביב נגד החברה המפעילה את המקום ואחד מבעליה, לאחר שפעמיים תוך כמה ימים בשנת 2012, הגיע למועדון ועובדי המקום לא נתנו לו להיכנס, בטענה שהשם שלו לא מופיע ברשימות.
נתקלתם באפלייה?
עורך דין נזיקין
טענתו המרכזית של התובע הייתה שכניסתו למועדון לא הותרה בשל צבע עורו הכהה וחזותו המזרחית.
בשתי הפעמים המקום לא היה עמוס, סיפר התובע, וחבריו בהירי העור נכנסו בלי שום בעיה ובלי ששמם הופיע ברשימות, מה גם שלאחר מכן הוא המתין בחוץ זמן ממושך, והבחין במבלים רבים שנכנסו בלי שום בדיקה.
התובע תיאר שהרגיש מושפל, וטען שהסלקטורית התעלמה ממנו, ורק אחרי כמה פעמים שניסה לדבר איתה, אמרה לו שאי אפשר להיכנס, כי יש רשימות.
הנתבעים הכחישו אך לא ממש מסרו גרסה ברורה. הסלקטורית (או כלשון הנתבעים, "מארחת") והמאבטחים לא זומנו ולא העידו. מי שכן העידו היו הנתבע בעל החברה, ואיש יחסי הציבור של המקום באותה תקופה. שניהם סיפרו שהם לא מכירים את האירועים ומסרו עדות כללית על התנהלות המקום ואחריותם על פי חוק.
הם טענו כי בניגוד לטענות התובע, הרי שבסוף חקירתו הנגדית הודה שמבלים מעדות המזרח אכן נכנסו למועדון.
בנוסף, הנתבעים צירפו תמונות שבהן נראים רבים מעדות המזרח מבלים במועדון.
התובע טען בתגובה כי מעולם לא הודה שמזרחיים בעלי עור כהה נכנסו למועדון באותו הזמן, אלא טען כי המשותף לכל המבלים שכניסתם הותרה היה צבע עורם הבהיר, ואף טען שהתמונות שצירפו הנתבעים הן מבוימות.
עדות סתמית
השופטת נאוה ברוורמן התרשמה שהתובע אכן הופלה לרעה בשל צבע עורו הכהה, בעוד שהנתבעים לא הצליחו לסתור את גרסתו.
לעומת זאת, השופטת התרשמה שעדותם של חברו של התובע ושל בחורה שהוא לא הכיר (שנכחה באחד האירועים והזדעזעה מהתרחש), הייתה ברורה וכנה. השניים – בעלי גוון עור בהיר יותר – הוכנסו למועדון באותן נסיבות.
לעומתם, הנתבעים לא הציגו שום גרסה בקשר לשני האירועים, ומסרו עדויות סתמיות ומתחמקות לא אמינות, ציינה השופטת. כמו כן, הם לא הביאו שום ראייה שתתמוך בגרסת הנתבעת – למשל רשימת מוזמנים, רשימת ממתינים, נוהלים וכו'.
המארחת-סלקטורית ג'ואל – דמות חיונית שעדותה הייתה יכולה לשפוך אור על שהתרחש – לא העידה, כמו גם המאבטחים שנכחו במקום.
השופטת הוסיפה כי מעיון בתמונות שצירפו הנתבעים מצטיירת תמונה מגמתית, בה צולמו מבלים בעלי גוון עור כהה. לעומת זאת, בתמונות הפייסבוק שצירף התובע, עושה הרושם ששם ביקשה הנתבעת להבליט דווקא את המבלים בהירי העור.
בסיכומו של דבר, השופטת קיבלה את התביעה וחייבה את הנתבעים לשלם לתובע פיצוי בסך 50,000 שקל (25,000 שקל על כל אירוע), וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד אופיר בן-דוד עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין