במקום לשלם את החוב, תקפו שני אחים מהצפון את קרוב משפחתם בצינור ברזל ובסכין. לאחר שהשניים הורשעו בתקיפה במסגרת הליך פלילי, הקורבן תבע אותם בנזיקין וזכה לפיצוי.
האירוע התרחש בשנת 2005. לטענת קורבן התקיפה, האחים חבו למשפחתו 700 שקל על חציר שרכשו, ולימים הגיע עמם להסכם כי במקום לשלם את הכסף, הם יכינו לבני משפחתו סורגים לקשירת כבשים בעת חליבה (מחלב).
הותקפתם ונגרמו לכם נזקים?
פנו ל - עורך דין דיני נזיקין
במרץ 2005, טען, הוא הוזמן לכפר בו מתגוררים האחים על מנת לקחת את המחלב. בעודו מעמיס אותו על הטרקטור, הוא הותקף על ידם במפתיע.
השניים הפליאו בו מכות תוך שימוש בצינור ברזל ובסכין, וחייו ניצלו רק בזכות אנשים שהגיעו למקום והפרידו בין הניצים.
לטענת הקורבן, הסיפור לא הסתיים בכך, ומספר חודשים לאחר מכן הוא הותקף על ידי אחד האחים בשנית. הקורבן הגיש תלונות במשטרה על שתי התקיפות, אולם הוגש נגדם כתב אישום רק בגין התקיפה הראשונה. האחים הורשעו והוטל עליהם קנס כספי ומאסר על תנאי.
במרץ 2011 תבע הקורבן פיצוי אזרחי על הנזקים שנגרמו לו עקב התקיפה, בהם נזקים נפשיים, שכן לטענתו, עד היום הוא סובל מסיוטים ומחרדות.
האחים הכחישו את האירוע השני לחלוטין. לגבי האירוע הראשון, הם טענו כי התובע ניסה לגנוב את המחלב ובכך הסתכן מרצון. לטענתם הם נאלצו להשתמש בכח ולהגן על עצמם כדי למנוע את הגניבה. בכל מקרה, לנוכח התנהגותו, יש להטיל על התובע אשם תורם מוחלט. האחים גם הכחישו את הנזקים שנגרמו לתובע וטענו כי לא הוכיח אותם.
נכנס בהזמנה
השופטת אוסילה אבו-אסעד מבית משפט השלום בטבריה קבעה כי יש לקבל את ממצאי ההליך הפלילי, ולפיהם התובע הותקף על ידי הנתבעים וספג מכות קשות.
השופטת הוסיפה, כי אמנם במשפט הפלילי התקבלה גרסת האחים שלפיה התובע פרץ לשטחם במטרה לגנוב מהם, ואולם, בהליך זה לא הייתה לתובע – שלא נטל בו חלק – דרך להוכיח את גרסתו.
במשפט האזרחי זה אחרת, קבעה השופטת, וקיבלה את הראיות החדשות שהתובע הציג בפניה, ובכלל זה פלט שיחות המעיד שאחד האחים התקשר אליו בבוקר האירוע.
למראה הראיות קבעה השופטת שגרסת התובע מתיישבת יותר עם השכל הישר: "אין זה הגיוני שאדם הבא בכוונה ובמטרה לשדוד אדם אחר מתקשר אליו לפני בשעות הבוקר המוקדמות".
לפי השופטת, הנתבעים – שהודו כי היו חייבים לתובע כסף – לא נתנו סיבה הגיונית אחרת לשיחת הטלפון, וגם לא ברור מדוע לא הגישו נגדו תלונה על גניבה. כל אלה, קבעה, מעידים שהתובע הגיע לשטח של הנתבעים בהזמנה כדי לקחת מחלב שהובטח לו כתחליף לתשלום עבור החוב.
משהתובע נכנס לשטחם בתיאום מראש ולא כדי לגנוב, הרי שהנתבעים לא היו רשאים להשתמש בכוח וגם לא זכאים לחסות תחת טענת ההגנה העצמית. מעבר לנדרש, ציינה השופטת, כי השימוש בכוח צריך להיות מידתי, ולא ניתן לומר שהם עמדו בתנאי זה. בהתאם, גם לא התקבלה טענת הנתבעים שהתובע הסתכן מרצון.
עם זאת, השופטת דחתה את טענת התובע לתקיפה השנייה, שגם לטעמה לא הוכחה.
בסופו של דבר, הנתבעים חויבו לשלם לתובע 42 אלף שקל על כאב וסבל, נזקים נפשיים והוצאות רפואיות. כמו כן, יישאו הנתבעים בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 13 אלף שקל בתוספת מע"מ.
* עו"ד ונוטריון דרור שוסהיים עוסק בדיני נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין