החלטת אסיפת הדיירים של הבית משותף בקרית ביאליק להתקין גנרטור בחנייה לא התקבלה בעין יפה על ידי דיירי הקומה הראשונה. הסכסוך הגיע ללשכת המפקח על רישום המקרקעין שקבע כי ההתקנה נעשתה כדין, וחייב את הדיירים לפצות את נציגות הבית ב-12,000 שקל.
אסיפת הדיירים של הבניין בן 11 הקומות שבקרית ביאליק נערכה במאי 2013 ובמהלכה התקבלה ברוב דעות החלטה להתקין בבניין גנרטור שיופעל בהפסקות חשמל ומצבי חירום, בעלות של 1,000 שקל לדירה.
שוקלים לשפץ את הבניין?
פנו ל-עו"ד תכנון ובניה
נציגות הבית ביקשה להתקין את הגנרטור בקומת החנייה של הבניין, בהתאם להיתר הבניה, אך נתקלה בהתנגדותם של שלושת בעלי הדירות בקומה הראשונה, שבנוסף לכך גם סירבו לשלם עבור ההתקנה. בדצמבר 2013 הם אף פנו לבית משפט השלום בקריות בבקשה למנוע מהנציגות להתקין את הגנרטור.
בית המשפט הוציא צו זמני האוסר על ההתקנה, והעביר את העניין ללשכת המפקח על רישום המקרקעין בעכו.
במארס 2014 קיים המפקח יובל וסרקורוג דיון במעמד הצדדים, שבעקבותיו ביטל את צו המניעה הזמני, ואישר לנציגות להתקין את הגנרטור בכפוף לקבלת כל האישורים הדרושים מהרשויות.
הנציגות קיבלה את האישורים הדרושים, התקינה את הגנרטור בחדר בקומת החנייה, וקיבלה היתר הפעלה קבוע ממשרד האנרגיה.
אלא שדיירי הקומה הראשונה סירבו להשלים עם הדבר, ובאמצעות עו"ד ליאור לוי פנו למפקח בבקשה לסלק את הגנרטור. לטענתם, התקנתו במיקום הנוכחי מהווה סכנת נפשות, אינה עומדת בדרישות רשות הכבאות וההצלה ונעשתה בניגוד לחוק התכנון והבניה.
הם צירפו חוות דעת של מומחה לבטיחות מטעמם, שהצביעה על ליקויים חמורים בחדר ההתקנה, בין היתר, בפתחי האוורור ובמבנה הרצפה בחדר.
עו"ד מאור דהן ממשרד עו"ד שדה את אנגל ושות' שייצג את ועד הבניין, דרש לדחות את התביעה. נטען כי הוועד פעל בהתאם לחוק ובהתאם לקביעות המפקח וקיבל את כל האישורים והרישיונות המתאימים להפעלת הגנרטור במיקומו הנוכחי.
כמו כן, נטען כי התובעים לא הוכיחו קיומם של ליקויים בטיחותיים כלשהם, מה גם שהמומחה מטעמם כלל לא בחן את הגנרטור עצמו בזמן פעולה.
דווקא מגן עליכם
המפקח וסרקרוג הבהיר בפתח דבריו כי השאלה העיקרית היא האם השימוש בחדר בו הותקן הגנרטור הוא "שימוש סביר", והאם הנציגות הייתה רשאית להחליט על התקנת הגנרטור.
לדבריו, שלושת התובעים הם היחידים מתוך 39 בעלי דירות שהתנגדו להתקנה, אף שנערכה בהתאם להיתר הבנייה ובשיתוף פעולה עם קבלן הבניין, שאף הסכים לשאת בחלק מעלויות ההתקנה.
בנסיבות אלה, קבע המפקח כי הנציגות הייתה רשאית להחליט על ההתקנה וליישם אותה בפועל, חרף התנגדות התובעים, שגם לא הצליחו להוכיח כשלים וליקויים בטיחותיים כלשהם.
המפקח לא סבר כי השימוש בחדר הגנרטור אינו סביר או פוגע בזכויות הדיירים ובבטחונם, במיוחד לנוכח ההיתר ממשרד האנרגיה. ואף להיפך – נראה שקיומו של הגנרטור – שנועד לתת גיבוי לפעולת המעליות, משאבות המים, מערכת כיבוי האש והתאורה בחדר המדרגות – דווקא מגן על בטחונם ושלומם של דיירי הבית ואורחיהם.
לסיכום, המליץ המפקח לתובעים לשלם את חלקם עבור התקנת הגנרטור, וחייב אותם בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 12,000 שקל.
לקריאת פסק הדין
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין