מאת: עו"ד אורית כץ
לפסק הדין בעניין ליטל אופיר נ' עזבון המנוחה מ.א. ואח'
נקמה בחסות חוק איסור לשון הרע: בעודם יושבים שבעה על אמם המנוחה, הגישה אחייניתה תביעה, בה טענה שהמנוחה השחירה את פניה. מנגד, טענו היתומים, כי אמם סבלה מהטרדות ואיומים מצד התובעת ובני משפחתה. על סכסוך משפחתי רווי יצרים.
כשלושה ימים לאחר שנפטרה אישה ממחלת הסרטן, הגישה אחייניתה תביעת לשון הרע נגד עזבונה ושני ילדיה הקטינים. מקור התביעה בסכסוך משפחתי שפילג את המשפחה המורחבת לשני מחנות יריבים.
בתביעה, שהוגשה במאי 2010 לבית משפט השלום בתל אביב, דרשה האחיינית פיצוי של 126,600 שקלים. האחיינית טענה, כי המנוחה שלחה לחמותה מכתב ומסרונים פוגעניים, שגרמו לקרע ביחסיה עם בעלה ובני משפחתו, במסגרתם יוחסו לה מעשים פליליים של גניבה.
מן הצד השני, הכחישו יורשי המנוחה את משלוח המסרונים או המכתב, וטענו כי מקור התביעה בהסכמת אמם להעיד נגד אם התובעת בהליך המשפטי שניהלה נגדה בת משפחה אחרת. מאז החלו התובעת ובני משפחתה "להטרידה ללא רחם" במטרה להרתיע אותה מלהעיד.
הם הגישו נגד התובעת גם תביעה נגדית, במסגרתה הציגו מסרון ששלח אביה לאמם המנוחה בו קילל את המנוחה ואיחל לה ולילדיה מוות בייסורים.
התבטאויות מצמררות
השופט עודד מאור דחה את התביעה. לאחר שקבע כי כלל לא ניתן להגיש תביעה נגד עיזבון, כיוון שאיננו אישיות משפטית, הוא דן בתביעה נגד הקטינים.
לפי השופט, התובעת נמנעה ביודעין מלהביא את חמותה, שקיבלה את המכתב והמסרונים לעדות, ולמעט דברי התובעת עצמה, שמהווים עדות לא קבילה מפי השמועה, לא הובאה כל ראיה חיצונית המוכיחה את שנכלל בהם או כי אכן נשלחו ע"י המנוחה.
השופט ציין כי התובעת הסבירה שלא זימנה את חמותה כיוון שלא רצתה להחריף את הסכסוך עמה. אלא שהסבר זה אינו מתקבל על הדעת, והימנעותה מלהביאה לעדות, מרמזת שהחמות לא הייתה תומכת בגרסתה.
השופט דחה גם את התביעה הנגדית. אף שציין כי לא הייתה כל הצדקה להשתלחותו חסרת הרסן של אבי התובעת במנוחה, קבע השופט כי לא הוכח שהמסרון נשלח לאדם נוסף מלבד המנוחה - דרישה שמחייב חוק איסור לשון הרע.
לסיום ביקש השופט להעיר לתובעת על עיתוי הגשת התביעה נגד המנוחה וילדיה: "נדמה לי - בכל הכבוד - שראוי היה להפגין מידת מה של רגישות ושל חמלה במועד הגשת התביעה והתחשבות ברגשות הזולת, המתבקשת גם מקום שהסכסוך המשפחתי רווי יצרים ומעורר סערת רגשות עזה", כתב השופט מאור וביקש להדגיש שמטרת חוק איסור לשון הרע היא לשמור על כבוד האדם ולא להניע אנשים להתנקם זה בזה.
למעלה מן הצורך, ציין השופט כי אף אם היה מקבל את תביעת התובעת, היה פוסק לטובתה את הפיצוי במטבע הכי נמוך שאפשר, לנוכח ההשתלחות במנוחה ואיחולי המוות המצמררים.
השופט הביע תקווה שהערותיו ימצאו את דרכן ללב בני המשפחה, וחייב את התובעת, לאור התנהלותה, בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 12 אלף שקל.
לאור העובדה שיש פיצוי סטטוטורי בן עשרות אלפי שקלים ללא הוכחת נזק, המקלה מאוד על הגשת תביעות מסוג זה, יש לשקול העמדת חסמים משמעותיים בפני תובעים שכאלה.
מדובר במקרה, שאין ספק שלא היה צריך להגיע לבית המשפט, אשר עשה את העבודה שהמחוקק טרם עשה בכך שדחה אותה מכל וכל. פסק דין זה בהחלט יכול לשמש היטב מי שנתבע לשווא בגין דברים שאמר לאנשים עמם הוא מצוי ביחסי קרבה.
לפסק הדין בעניין ליטל אופיר נ' עזבון המנוחה מ.א. ואח'
* עו"ד אורית כץ, שותפה במשרד עורכי דין אמיר, אמיר וכץ, העוסק בדיני נזיקין ובתביעות לשון הרע.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין