בני הזוג חתמו על הסכם גירושין ב-2003 אבל חזרו לחיות יחד עוד 10 שנים, שבמהלכן הבעל שיפץ את הבית ושילם את המשכנתא. עם הפרידה הנוכחית הוא ביקש החזר על ההשקעות. האישה חויבה לשלם לו כ-300 אלף שקל.
בני זוג, הורים לשלושה ילדים, חתמו ב-2003 חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, ובו נקבע, בין היתר, שהאיש יעביר את חלקו בבית המשותף לבעלות האישה, שמצידה התחייבה לשאת במשכנתא לבדה.
בסופו של דבר בני הזוג לא התגרשו והבעל חזר להתגורר עם אשתו עוד כעשר שנים. לאחר מכן הם נפרדו שוב והאיש הגיש תביעה לביטול הסכם הגירושין מ-2003 בטענה שבוטל עם חזרתו הבית. אלא שתביעתו נדחתה ונקבע שההסכם שריר וקיים.
נפרדים?
עורך דין דיני משפחה
בעקבות זאת הגיש האיש תביעה נוספת להחזר של כ-722 אלף שקל. הוא טען כי אם ההסכם תקף אז האישה הייתה צריכה לשלם את המשכנתא לבדה, ואולם, מאז שחזר הביתה הוא הפקיד את כל כספו לחשבון המשותף ושילם את המשכנתא.
מעבר לזה, הוא השקיע מאות אלפי שקלים בשיפוץ הבית והוא זכאי להשבתם, שהרי לא היה משקיע לו ידע שהאישה מתעקשת על קיום ההסכם והוא יוותר ללא בית.
האישה ביקשה לדחות את התביעה: ראשית, משום שהתיישנה ומשום שפסק הדין הקודם סתם את הגולל על כל טענה בנוגע לבית או לכספים.
לגופו של עניין היא טענה כי הכספים שהעביר בעלה לחשבון המשותף היו לטובת הילדים וכלכלת הבית, וכי ממילא האיש היה מובטל תקופות ארוכות ובזבז על המאהבת שלו. עוד לטענתה, תשלומי המשכנתא הם למעשה תחליף לשכירות שמעולם לא שילם לה.
באשר לשיפוצים היא טענה כי הבעל הוא שיזם אותם על דעתו בלבד, ובכל מקרה הם מומנו מקופות הגמל של הילדים ולא מכספו.
טעה והוטעה
סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, השופט נפתלי שילה, דחה את טענותיה המקדמיות האישה. השופט הבהיר כי פסק הדין הקודם עסק רק בתוקף הסכם הגירושין ולא בסוגיית השקעותיו של התובע. בנוסף, מאחר שעילת התביעה התגבשה עם קרות הקרע השני – לפני כשלוש שנים – הרי שהיא לא התיישנה.
לגופה של התביעה סבר השופט שהתובע זכאי להחזרים על תשלומי המשכנתא ששילם אף שלפי הסכם הגירושין האישה הייתה צריכה לשלמם לבדה. טענת האיש כי העביר את הכספים לחשבון המשותף כי הניח, בטעות, שגם הוא שותף בבית היא סבירה והגיונית. מה שלא הגיוני הוא שהנתבע ישקיע בבית כשהוא יודע בוודאות שאם ייפרד מאשתו לא יהיה זכאי לכלום.
השופט הוסיף ודחה את טענת האישה כי התשלומים היו תחליף לדמי שכירות, אולם מאחר שהסכפים הופקו בחשבון משותף שאליו הוכנסו גם כספי האישה הוא יהיה זכאי למחצית הכספים ששולמו מתוכו עבור המשכנתא.
וכך גם באשר לשיפוץ. השופט לא האמין לאישה שלא הסכימה לשיפוצים וסבר שגם מעשה זה נעשה על ידי האיש מתוך הסברה שהבית הוא בית משותף. מאחר שהתברר שלא כך הם פני הדברים, יש להגן עליו ולהחזיר לו את אשר השקיע.
בסיכומו של עניין, התביעה התקבלה בחלקה: האישה חויבה לשלם לבעלה 270,456 שקל עבור החזרי משכנתא ועלות השיפוצים וכמו כן להחזיר לו שליש מאגרת בית המשפט, מחצית מעלות חוות דעת המומחה ושכ"ט עו"ד של 20 אלף שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד שרלי פז
- ב"כ הנתבעת: עו"ד לימור חלימי
* עו"ד פזית שני עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין