נגן אירועים היה בדרכו להופעה במסיבת בר-מצווה שהתקיימה בכותל, ורצה לעצור לפני להתפלל. בדרך הוא עצר את הרכב למלא אוויר בצמיג, ונפגע בעיניו לאחר שהוא התפוצץ בפניו. אף שהתחנה הראשונה שלו לא הייתה המסיבה בה עבד, קבע בית הדין לעבודה שמדובר בתאונת עבודה.
הנגן, שהוזמן לתופף במסיבת בר מצווה לפני כשנתיים, יצא מביתו שביישוב טנא עומרים בשעה 04:00 לפנות בוקר, כדי להספיק לתפילה בכותל, לפני ההופעה.
כעבור שעה הוא עצר את הרכב כדי למלא אוויר באחד הצמיגים, כשלפתע הצמיג התפוצץ והאיש נפגע בעיניו. הוא פונה לבית חולים "הדסה" בירושלים והחמיץ את האירוע.
נפגעתם בדרך לעבודה?
פנו ל-עו"ד תאונות עבודה
לימים פנה האיש לביטוח לאומי כדי שיכיר במקרה כ"תאונת עבודה", אך תביעתו נדחתה בנימוק שהתאונה התרחשה בשעה שיצא להתפלל ולא בדרך לעבודה.
באוקטובר 2014 האיש הגיש תביעה בבית הדין לעבודה בבאר שבע, שיחייב את ביטוח לאומי להכיר באירוע כ"תאונת עבודה".
התובע סיפר כי לפני כשנתיים החל בתהליך של חזרה בתשובה, ומאז הוא נוהג להגיע לכותל המערבי בימי שני וחמישי כדי להתפלל תפילת "ותיקין" – תפילת שחרית שאורכת כשעה וחצי ומסתיימת בסביבות 7:00 בבוקר.
בשל אורך התפילה, לדבריו, הוא יוצא לכל אירוע שלוש שעות קודם כדי להתכונן ולהגיע בזמן. לטענתו, בהתחשב בכך שביום התאונה הוזמן לנגן בכותל המערבי, לא הייתה לו ברירה אלא להתפלל דווקא שם כדי להגיע לאירוע בזמן.
התובע תיאר את דרכו המפותלת לירושלים וסיפר שיצא מוקדם גם מכיוון שלוקח זמן למצוא חנייה באזור הכותל.
ביטוח לאומי טען שמטרת הנסיעה הייתה להגיע בזמן לתפילה, שאמורה הייתה להסתיים כשעתיים וחצי לפני תחילת בר-המצווה. לשיטתו, קבלת התביעה תוביל לכך שעובדים יהיו מבוטחים בצורה חריגה הרבה מעבר לשעות עבודתם.
עוד נטען כי לא ניתן להכיר בתפילה בכותל בימי שני וחמישי כמקום תפילה קבוע של התובע (כפי שדורש החוק על מנת שהעצירה תיחשב כעצירה לתפילה שהיא חלק מיום העבודה) מכיוון שבשאר ימי השבוע הוא מתפלל בבית הכנסת ליד ביתו.
הזכות להתפלל
השופט צבי פרנקל הבהיר כי תאונה שאירעה בדרך למקום העבודה לא תיחשב כ"תאונת עבודה" לצרכי גמלה במקרה בו העובד סטה מהדרך "סטייה של ממש" שלא למטרת העבודה. אלא שלכלל זה יש מספר חריגים, וביניהם עצירה לשם קיום מצוות תפילת הבוקר בבית תפילה שבו נוהג העובד להתפלל.
השופט בחר להאמין לתובע כי הוא עובד הרבה בירושלים ומתפלל באופן קבוע ברחבת הכותל, ועל כן סבר שבמקרה הזה הוא נכנס לגדר החריג האמור.
השופט גם קיבל את ההסבר של התובע, כי יצא מוקדם מאוד מהבית כדי להספיק להגיע בזמן לאירועים ושאם אם היה מתפלל בבית הכנסת שליד ביתו היה סיכוי גבוה שיאחר לעבודה.
מכאן, קבע השופט כי התאונה שאירעה לתובע התרחשה כתוצאה מ"עיסוקו במשלח ידו" והורה לביטול להכיר במקרה כ"תאונת עבודה".
מאחר שמצבו הרפואי של התובע לא נבדק, הורה השופט לביטוח לאומי להודיע תוך חודש ימים אם הוא מכיר בנזק לו טוען התובע או שהוא מעוניין במינוי מומחה רפואי.
- ב"כ התובע: לא צוין בפסק הדין
- ב"כ הנתבע: עו"ד אתי צור-אסרף, עו"ד מיכל כהן
* עו"ד זהר וכנר ממשרד עורכי הדין "זהר וכנר, דן שפט", עוסקת בתאונות עבודה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין