רבות נכתב על טעויות בטיפול רפואי, אבל כיצד נדע שהצוות הרפואי התרשל כלפינו כך שעלינו להגיש תביעת רשלנות רפואית בשל הטיפול הכושל? מה תהיה העלות של הגשת התביעה? והחשוב מכל - כמה זמן ייקח עד שנקבל סעד מבית המשפט?
מהי רשלנות רפואית?
"לפי הספר" מדובר במתן שירות רפואי תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, שגרמה למטופל נזק, שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו.
איחור בגילוי בעיות במוניטור של היילוד במהלך לידה, למשל, עלול להוביל לחילוץ מאוחר, שתוצאתו עלולה להיות חמורה (שיתוק מוחין) אם נגרם עיכוב באספקת הדם והחמצן לעובר.
במקרים של סרטן השד, לדוגמא, גילוי מוקדם של המחלה יכול שיאפשר להסתפק בכריתת הגוש, בעוד שגילוי מאוחר ייאלץ את החולה לעבור סדרה ארוכה של טיפולי הקרנות וכימותרפיה קשים.
בכל אחד מהמקרים הללו, לצורך הוכחת רשלנות רפואית, על הנפגעים להראות כי הצוות הרפואי נהג ברשלנות ובשל התנהגותו נגרם להם הנזק. הקשר בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק שנגרם למטופל נקרא "קשר סיבתי".
אם אין קשר בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק - לא תהיה רשלנות. באותה מידה, אם ההתנהגות הרשלנית לא גרמה בסופו של דבר לנזק, גם אז לא תהיה רשלנות.
כאן כדאי לציין כי כל טיפול רפואי - בין אם מדובר באבחון, ניתוח, טיפול תרופתי או אחר - טומן בחובו תופעות לוואי, סיכונים וסיבוכים אפשריים שונים ורבים, והעובדה שלחולה נגרם נזק במהלך הטיפול אינה מעידה בהכרח על קיומה של רשלנות רפואית. לכן, שאלת "הקשר הסיבתי" - היא שאלה מהותית ביותר בתביעות המוגשות בתחום זה.
הפגישה הראשונה שלי
בדרך כלל המניע לבירור אם נזק שנגרם לאדם במהלך טיפול רפואי נחשב לרשלנות רפואית הן "תחושות הבטן" של המטופל ומשפחתו. מי שיכריע אם יש עילת תביעה יהיה על עורך הדין לבדוק ולא רק ברמה המשפטית אלא גם ברמה הרפואית.
מרבית הפגישות הראשונות בתיקי רשלנות רפואית עם עורכי הדין הן ללא עלות אך ישנם עורכי דין אשר גובים שכר בגין פגישת ייעוץ. בפגישה הראשונה ישמע עוה"ד את הסיפור ויעיין בחומר הרפואי ככל שהצגתם כזה.
לאחר מכן, תדרשו לחתום על ייפוי כח כללי לטובת עורך הדין, טופס ויתור על סודיות רפואית והסכם שכר טרחה. ברוב המשרדים העוסקים ברשלנות רפואית נע גובה שכר הטרחה בין 25% ל- 30% מהסכום שיפסק על ידי בית המשפט או ישולם במסגרת פשרה. ישנם משרדים שגובים סכום התחלתי של כ- 2,000 שקל לצורך פתיחת התיק ובירור העניין.
טופס ויתור הסודיות מאפשר לעוה"ד לפנות לכל המוסדות הרפואיים הרלוונטיים על מנת לאסוף את העתק הרשומות הרפואיות הקשורות בטיפולכם.
תהליך איסוף החומר אורך זמן, לעיתים מספר חודשים. העלות של איסוף החומר מסתכמת בין מאות לאלפי שקלים בודדים, תלוי בהיקפו.
נקודת מפנה
לאחר שכל הרשומות הרפואיות מתקבלות מתחילה מלאכת סיכום החומר והכנתו לקראת התייעצות עם מומחה רפואי רלוונטי.
בחירת המומחה הרפואי המתאים היא מלאכה לא פשוטה. לעיתים יש צורך לפנות אל מספר מומחים רפואיים המתמחים בתחומי רפואה שונים, דבר שמגדיל את ההוצאה הראשונית בתיק.
למעשה, חוות הדעת הרפואית היא נקודת המפנה בתיק רשלנות רפואית, שכן המומחה הוא שקובע אם הצוות הרפואי התרשל בטיפול והאם בשל התרשלות זו נגרם נזק למטופל. ללא חוות דעת רפואית הקובעת התרשלות, נזק וקשר סיבתי לא ניתן יהיה להמשיך הלאה.
מטבע הדברים עלויות חוות הדעת הן העלויות העיקריות בניהול התיק והן נעות בין 12,000 שקלים ועד 30,000 שקלים, תלוי במומחה ובתחום המומחיות.
מה תובעים?
לאחר קבלת חוות הדעת הרפואיות הסופיות מתחילה מלאכת כתיבת כתב התביעה. עורך הדין יכתוב בפירוט את השתלשלות האירועים, יתמוך את טענותיו בדבר ההתרשלות והנזק שנגרם לתובעים, יצרף את הנספחים הרלבנטיים מן הרשומות הרפואיות, כמו גם את חוות הדעת ויגיש את התביעה לביהמ"ש המתאים.
השאלה החוזרת על עצמה בכל תיק של רשלנות רפואית היא מהו סכום התביעה, שכן בשונה מתביעה כספית רגילה, בה אנו מציינים את סכום התביעה, ועל בסיסו גם משולמת אגרת בית המשפט, הרי שבתביעה ברשלנות רפואית סכום התביעה נחלק לשניים:
- נזק מיוחד, קרי, ההוצאות שנגרמו מהיום בו קמה עילת התביעה ועד למועד הגשת כתב התביעה, כגון: אובדן השתכרות, הוצאות נסיעות, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות וכיו"ב;
- נזק כללי, קרי, ההוצאות לעתיד - כל הוצאות ממועד הגשת התביעה והלאה. במסגרת הנזק הכללי נתבעים גם נזקים לא ממוניים כדוגמת כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה.
יש לזכור, כי תביעה ברשלנות רפואית הינה תביעה נזיקית לכל דבר ועניין ולכן התביעה מוגשת על בסיס הפסד בפועל. משכך, רצוי מאוד לשמור ולהגיש לביהמ"ש את כל הקבלות על כל הוצאה שהוצאתם בעקבות המקרה.
אגרת בית המשפט עבור פתיחת תיק רשלנות רפואית זהה לאגרה בכל תיק נזקי גוף והיא נעה בין כ- 700 שקל בבית משפט השלום לכ- 1,200 שקל במחוזי.
לאחר שהוגשה התביעה לבית המשפט תחל מלאכתם של עורכי הדין המייצגים את הנתבעים. במסגרת זו יוגשו כתב הגנה וכן חוות דעת רפואית מטעם הנתבעים, אשר קרוב לוודאי שקביעותיה יהיו הפוכות לאלו שהגיש התובע. יש לזכור, שלנתבעים הזכות להעמיד את התובע לבדיקה רפואית על ידי המומחים מטעמם, דבר שלעיתים הופך למעין "חקירה" על ידי המומחה.
אחד הכלים החשובים בהם משתמשים הנתבעים במסגרת ניהול ההליך הוא חוקרים פרטיים, אשר מציגים עצמם כנציגי חברת הביטוח או מתחזים לאנשי מקצוע שונים שמטרתם, לכאורה, היא לעזור לתובעים להשיג כסף מהיר. במקרה זה רצוי שלא לשוחח איתם ולהפנותם לעורך הדין המטפל בתיק.
אולי פשרה?
הפגישה הראשונה עם השופט תיערך כשבעה חודשים עד שנה מיום הגשת התביעה, במסגרת דיון מקדמי, אשר במהלכו יברר השופט אם ישנה נכונות לסיים את התיק בפשרה. במקרים מסוימים, בעיקר כשחוות הדעת של הצדדים סותרות, ימנה בית המשפט מומחה מטעמו שיכריע את הכף.
במקרים רבים, בתי משפט מבקשים מהצדדים להגיש, עובר לדיון המקדמי, תחשיבי נזק עם פירוט הסכומים, אשר לטענתם מגיעים לתובע. על בסיס תחשיבי הנזק, ייתן ביהמ"ש הצעתו לסכום הפיצוי על מנת לסיים את התיק בפשרה. הצדדים יכולים להסכים או לא להסכים.
אם לא הייתה הסכמה, התיק יקבע לשמיעת ראיות, במסגרתן יחקרו המומחים הרפואיים מטעם שני הצדדים וביהמ"ש (ככל שמונה). לאחר סיכום הטענות ייתן בית המשפט את פסק דינו.
חשוב לציין כי, כבכל תיק משפטי, תמיד קיימת אפשרות שהתביעה תידחה והתובע יידרש לשלם הוצאות לטובת הצד השני.
"אורך חייו" של תיק רשלנות רפואית תלוי מאוד בנכונות הצדדים לסיים את התיק במסגרת הליך פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט (כמו גישור למשל). ההתדיינות בביהמ"ש בתיק כזה עשויה להימשך מספר שנים. צריך קצת סבלנות.
* עוה"ד ד"ר ערן אגו והילה בועז-גבאי עוסקים בתחום נזקי הגוף והרשלנות הרפואית.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין