התובעת טענה שבעליו של בית הקפה "פיית הקפה" בתל אביב הונה אותה להיכנס בו כשותפה אף על פי שידע שניתן לו צו סגירה. בימ"ש השלום בתל אביב קיבל לאחרונה את התביעה וקבע שהנתבע פעל בחוסר תום לב.
בנובמבר 2013 הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב תביעה נגד בעלי בית הקפה "פיית הקפה" שבתל אביב. התובעת טענה שהיא נכנסה כשותפה בעסק מבלי שידעה כי הוא נידון לסגירה, והשקיעה בו כספים ושעות עבודה רבות עליהן לא קיבלה החזר.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין מסחרי
היא סיפרה שלאחר שנים של עבודה בבית הקפה לנדוור בגבעתיים, שאלה אותה חברה אם היא מעוניינת להיכנס כשותפה בבית הקפה "פיית הקפה" שבתל אביב, כי היא מכירה את הבעלים ויודעת שהוא מחפש.
הרעיון קרץ לתובעת, ובפגישה עם הבעלים הוא שסיפר לה כי מדובר בעסק במגמת עלייה, ללא חובות, חוקי עם ביטוח ורישיון עסק. כל שעליה לעשות הוא להשקיע 98 אלף שקל, ובתמורה היא תקבל 25% מהבעלות. סוכם כי התובעת תשלם 50 אלף שקל במעמד החתימה, והיתרה תקוזז משכרה החודשי במשך ארבע שנים.
מלבד זאת הוסכם כי היא תעבוד במטבח ותקבל 30 שקל נטו לשעה, ללא קשר לשותפות.
החוזה נחתם במאי 2013, ולאחריו היא החלה לעבוד ימים כלילות. כחודש וחצי לאחר מכן הגיע מפקח מטעם העירייה שאמר שלעסק אין רישיון והוציא לו צו סגירה.
בתביעה היא ביקשה כי יושבו לה הכספים שהשקיעה בעסק, משכורת עבור 1,020 שעות שעבדה המגיעים לכ-30 אלף שקל, ופיצוי עבור עוגמת נפש בסך 50 אלף שקל על פריצת הדיסק שחוותה ועל הטיפולים הפסיכולוגיים שנאלצה לקבל בעקבות המצב אליו נקלעה.
לטענת הנתבע מהרגע שהתובעת הבינה שהיא לא תהיה אשת העסקים שחלמה, היא החליטה להפר את ההסכם ולהאשים אותו שרימה אותה וניסה לגזול את כספה. אולם המציאות היא שהיא נכנסה להסכם בידיעה מה מצבו של בית הקפה, והיא זו שחייבת לו כספים.
לטענתו התובעת ידעה שמשמעות השותפות היא גם בהפסדים, ובסך הכל נכנסה לעסקה לא טובה.
לגבי שעות העבודה הוא טען כי שעון הנוכחות מראה שהיא עבדה בסך הכל 422 שעות, לכן יש לשלם לה כ-12.5 אלף שקל לכל היותר.
הונאה ולחצים
השופט הבכיר מיכאל תמיר קיבל את התביעה. לדעתו אי אפשר לקבל את הטענה כי התובעת עשתה עסקה לא כדאית, כשלמעשה הנתבע הונה אותה והפעיל עליה לחצים לעבוד שעות רבות ללא שכר. הנתבע העלים ממנה בכוונה פרטים מהותיים לגבי העסק, כולל צו הסגירה, ובכך פעל בחוסר תום לב ולכל הפחות התרשל, קבע השופט. משכך עליו להשיב לה את ה-50 אלף שקל שהשקיעה שהיה ברור שלא ישתלמו לה.
בנוגע לשעות העבודה ציין השופט תמיר כי הוא מאמין שהתובעת עבדה יותר מ-422 שעות, אולם היא לא הצליחה להוכיח אותן לכן תפוצה בסך של 12,660 שקל בלבד. יחד עם זאת השופט הגדיל את רכיב עוגמת הנפש על השעות שלא הוכחו והוסיף את הלחץ הנפשי והפיזי אליו התדרדרה התובעת, כך שיעמוד על 25 אלף שקל.
בסך הכל חויב הנתבע לשלם לה 87,660 שקל, בצירוף הוצאות משפט בסך 4,000 ושכ"ט עו"ד בסך 17.5 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אורטל דקסלר; עו"ד משה פולק
- ב"כ הנתבעים: עו"ד דניאל מרקוביץ
* עורך דין אנוש וקסמן עוסק בדיני חוזים ומסחר
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לויר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין