העירייה שכרה במשך שנים מגרש מאדם פרטי על מנת שישמש כחניה לבאי קאנטרי קלאב עירוני. ב-2014, בעיצומו של משא ומתן לחידוש השכירות, היא הפקיעה ממנו את המגרש. בית המשפט המחוזי קיבל באחרונה את טענת הבעלים כי בבסיס ההחלטה עמדו שיקולים זרים.
מאז שנת 2000 עיריית עפולה שכרה מאדם פרטי חלק ממגרש שבבעלותו, כדי שישמש כחניה לבאי קאנטרי קלאב שמופעל על ידי החברה העירונית.
לייעוץ בתחום:
עורך דין מנהלי
בשלב מסוים התעוררה מחלוקת בין הצדדים ונחתם ביניהם הסכם בו העירייה התחייבה לשלם לבעל המגרש 5,000 שקל לחודש כדמי שימוש עבור שטח החניה.
בתחילת 2014 שוב התעוררו חילוקי דעות ביחס לגובה השכירות ובין בעל המגרש ונציגי החברה העירונית החל משא ומתן באשר לתנאי השימוש. למרות זאת, מספר חודשים לאחר מכן העירייה קיבלה החלטה להפקיע את השטח תוך שימוש בסמכותה לפי חוק "שימוש ארעי במגרשים ריקים" מ-1987.
ערר שהגיש בעל המגרש לבית משפט השלום נדחה והוא הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת.
לדבריו, העירייה הוציאה את צו ההפקעה מבלי לתת לו זכות שימוע ולשקול את טענותיו. מעבר לכך, הוא הדגיש כי מטרת החוק הייתה "לטפל" במגרשים עזובים על מנת שלא יהפכו למפגע. במקרה זה, לא מדובר בכלל ב"מגרש ריק" וכל מטרת ההפקעה הייתה לחסוך כסף לעירייה. הוא הוסיף כי הוצאת הצו תוך כדי המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים נגועה בחוסר תום לב.
העירייה טענה בתגובה כי החניה פתוחה לציבור ללא תשלום ולכן לא ברורה טענת המערער כי היא עושה בשטח "שימוש מסחרי". לדבריה, טענות המערער עומדות בניגוד לרציונל של החוק שקובע כי השימוש במגרש ריק ייעשה לטובת הציבור ללא תשלום בעוד הוא מנסה "לכפות על העירייה לשלם לו תמורה".
לא שטח עזוב
השופטת הבכירה אסתר הלמן ציינה כי חוק השימוש במגרשים ריקים מאפשר לרשות המקומית לצוות כי ב"מגרש ריק" ייעשו פעולות גינון זמני או כי הוא ישמש באופן זמני כמגרש חניה ציבורי ללא תשלום. זאת, במטרה לשמור על איכות הסביבה, למנוע מצבים בהם שטחים עזובים הופכים למפגע ולהקטין את מצוקת החנייה.
השופטת הדגישה כי תנאי מרכזי להוצאת הצו הוא שאכן המגרש יהיה "ריק" וספק בעיניה אם זה המקרה בנסיבות בהן העירייה והחברה העירונית כבר עשו שימוש במגרש. בכל מקרה, לדבריה, לא מדובר בשטח "עזוב, נטוש ומוזנח, שעלול היה להפוך למטרד לרבים".
היא הוסיפה כי להתרשמותה חברי המועצה קיבלו את ההחלטה להוציא את הצו מבלי שהייתה בפניהם התמונה בכללותה ביחס למערכת היחסים וההיסטוריה בין הצדדים. כל שנאמר בפרוטוקול הישיבה היה שבעל השטח "מתנגד" להפקעה ולא צוינו הסיבות להתנגדותו.
היא הוסיפה כי הוצאת הצו תוך כדי המשא ומתן על גובה דמי השכירות מעלות "חשש טבוע לניגוד עניינים ולשיקולים זרים בהוצאת הצו". לדבריה, יש להניח כי אילולא הוצא הצו העירייה הייתה ממשיכה לשלם דמי שכירות למערער וברור כי מטרת הצו הייתה לחסוך לה את ההוצאה.
"לא למטרה זו הוסמכה הרשות להוציא צו מסוג זה", כתבה השופטת, וקיבלה את הערעור תוך שהיא מורה על ביטול צו ההפקעה.
לא ניתן צו להוצאות.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין יצחק קורלינסקי עוסק בתכנון ובניה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין