נהג מונית נפצע לאחר שהוציא מתא המטען מזוודה כבדה של נוסע. לאחרונה, קיבל בית משפט השלום בעכו את טענת הנהג לפיה מדובר בתאונת דרכים, ופסק לזכותו פיצויים.
לפני ארבע שנים אסף נהג המונית נוסע מתחנת המוניות בקרית מוצקין, והסיע אותו לביתו בעיר. לאחר שהגיעו ליעד, ביקש הנהג מהנוסע תשלום של 20 שקל עבור הנסיעה.
נפגעתם בתאונת דרכים?
פנו ל-עורך דין תאונות דרכים
בינתיים, יצא הנהג מהרכב אל עבר תא המטען, במטרה להוציא את חפצי הנוסע מתא המטען. לפתע, החליקה מזוודה כבדת משקל כלפי מטה, וגרמה למתיחה חזקה בידו הימנית.
למרות כאביו, המשיך הנהג אל עבר הנסיעה הבאה, אך למחרת פנה לקבל טיפול רפואי במרפאת "לין" שבחיפה. שם הסתבר שידו נפגעה בצורה כזו שלא יכול היה ליישר את המרפק, והוא נאלץ לצאת לחופשת מחלה בת חודשיים וחצי ולעבור טיפולי פיזיותרפיה.
במקביל, פנה הנהג לביטוח לאומי, שהכיר באירוע כתאונת עבודה, וקבע כי נותרה לו נכות צמיתה בשיעור של 5%.
בשלב זה, פנה הנהג למבטחת המונית, "הכשרת הישוב", בבקשה לקבל פיצויים על נזקיו, כשהוא מדווח על האירוע כתאונת דרכים.
אלא שהמבטחת, שסברה שהנהג לא הוכיח את התרחשות התאונה, דחתה את בקשתו, תוך שציינה כי בכל מקרה, לא מדובר בתאונת דרכים.
בשנת 2015 הגיש נגדה הנהג תביעה, בה דרש פיצויים בסך 45,000 שקל עבור הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות.
התובע טען כי יש להכיר בתאונה כתאונת דרכים, מכיוון שפריקת המזוודה הייתה פעולה הכרחית להמשך עבודתו. לדבריו, בזמן הפריקה הוא בכלל לא דומם את המנוע, ונסע אחריה לאסוף נוסע אחר.
הנתבעת דחתה את גרסתו של התובע לאירועים, ומחתה על כך שלא זימן עדי ראייה. כמו כן, הבהירה כי גם אם גרסתו תתקבל, מדובר במקרה מובהק של מעשה "פריקה", שאינו נחשב כחלק מהשימוש הרגיל ברכב, ועל כן לא מדובר בתאונת דרכים.
בנוסף, ציינה הנתבעת כי התובע אינו זכאי לפיצוי עבור אובדן שכר עתידי, כיוון שהסיבה בגינה הוא לא עובד היא מחלת הסכרת ממנה הוא סובל, ואין כל קשר לתאונה.
התובע הסביר כי לא זימן את הנוסע לעדות כיוון שאינו זוכר כיצד נראה, מה גם שבכלל לא סיפר לו כי נפגע. עם זאת, הוא הודה כי אינו עובד בשל מחלתו.
פריקת ציוד: חלק מהנסיעה?
השופט אברהים בולוס התרשם מעדותו האמינה והכנה של התובע, תוך שהדגיש כי גרסתו תואמת לחלוטין למסמכים הרפואיים בעניינו.
אמנם, התובע לא הביא אף עד ראייה נוסף לאירוע התאונה, אך מכיוון שהשופט האמין שהנוסע ממילא לא ידע על הפגיעה, הרי שלא היה כל טעם או תכלית לזמנו לעדות.
מכאן, הסביר השופט כי כדי להכיר באירוע כ"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, יש להוכיח שהנזק שנגרם לתובע התרחש בזמן השימוש במונית למטרות תחבורה.
לדברי השופט, הקושי במקרה זה נעוץ בעובדה שהתאונה התרחשה במסגרת פעולה שבוצעה בעת העצירה. ואולם, בהתחשב במקצועו של התובע, קבע השופט כי עצירת הרכב לשם פריקת המטען, נועדה אך ורק כדי לקדם את המשך נסיעתו ליעד הבא.
לפיכך, הגיע השופט למסקנה שבזמן פריקת המזוודה הנסיעה לא הסתיימה, כך שמדובר בתאונת דרכים.
כתוצאה, חויבה הנתבעת לפצות את התובע בסך של 16,000 שקל עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, והוצאות רפואיות, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 13% מגופה הפיצוי.
- ב"כ התובע: עו"ד ח' ח'לאילה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ו' אבו חאטום
* עורך דין אדוארד שחאדה עוסק בתאונות דרכים
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את גט לוייר
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין