ביהמ"ש לעניינים מקומיים ברמת גן קיבל את טענות בעלת הקרקע, לפיהן הצו הוצא מבלי שמהנדסת העיר הייתה מעורה בנסיבות העובדתיות ותוך אכיפה בררנית פסולה.
במאי 2014 הוציאה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה את צו ההריסה למבנים שהקימה בעלת הקרקע – חברה לפירוק מכוניות – במתחם מסובים. בין המבנים שיועדו להריסה: משאית שעליה הוקם משרד, שער כניסה ויציקת בטון על הקרקע, שאמורה "לאכלס" רכבים המועדים לפירוק.
ביקשתם היתר בנייה ולא קיבלתם?
זה הזמן להתייעץ עם עורך דין תכנון ובניה
החברה עתרה לביטול הצו, בטענה כי כלל לא הייתה צריכה להוציא היתר בנייה: משאית אינה מבנה קבע ומשטח הבטון והשער קיימים כבר שנים והיא בסך הכל שיפצה אותם.
החברה גם ציינה כי באוגוסט 2014 נכנסו לתוקפן "תקנות הפטור", שלפיהן הקמת שער והחלפת רכיבים קיימים לא דורשות היתר.
החברה הוסיפה שיש לבטל את הצו גם מחמת פגמים בחוקיותו, שכן לשיטתה, עיריית רמת גן מנסה להפעיל עליה לחץ בשל סכסוך משפטי בנוגע לזכויות בקרקע.
בין היתר, היא טענה שמהנדסת העיר, החתומה על הצו, כלל לא ביקרה במקום, לא בדקה את הנתונים, ולמעשה חתמה על תצהיר שנערך עבורה מבלי שהפעילה שיקול דעת.
עוד נטען כי מדובר באכיפה בררנית פסולה שכן ברחבי מתחם מסובים יש בנייה לא חוקית ענפה, שלא נעשה בעניינה דבר.
הוועדה הודיעה שהצו הוצא כחוק ולגבי מבנים שדרשו היתר: המשאית עומדת במקום זמן רב ומשמשת כמבנה קבע – משרד, ומשטח הבטון נוצק ממש לפני הביקורת.
עוד לדבריה, המהנדסת לא הייתה מחויבת לבקר במקום ודי שנסמכה על דו"ח המפקח בליווי תמונות. כמו כן, אין יסוד לטענת האכיפה הבררנית, שכן היא פועלת נגד מחזיקים נוספים במתחם.
לא חותמת גומי
השופט אילן סלע הסכים שגם מבנה על גלגלים דורש היתר בנייה. כלומר, גם המשאית, המשמשת כמשרד, דרשה היתר, שכן המשאית לא חונה לזמן קצר במקום.
באשר ליציקת הבטון ולשער, קיבל השופט את הטענה כי כעקרון, השיפוץ והתיקון שלהם הם שינויים משמעותיים המחייבים היתר.
עם זאת, השופט קבע, כי לנוכח התקנות החדשות, כיום מדובר כבר בעבודות שלא מצריכות היתר. לטעמו, אף שהתקנות נכנסו לתוקף לאחר הוצאת צו ההריסה, יש לראות במבקשת כמי שההיתר נמצא בהישג ידה.
בכל מקרה, לפי השופט, נפלו בהחלטת הוועדה פגמים חמורים דיים כדי להביא לביטול הצו: ככל הנוגע להריסת משטח הבטון, היה יסוד לטענת האפליה, כיוון שהוועדה עצמה הודתה שבדרך כלל היא לא מורה על הריסת משטחים כאלה אם הם לא משנים את אופי השימוש בקרקע.
בהתחשב בכך שהבטון נוצק על ריצוף קיים, אופי השימוש לא השתנה, ולא הייתה הצדקה להורות דווקא על הריסת היציקה שבנתה המבקשת.
עוד לפי השופט, חתימת המהנדסת על תצהיר שהוכן מראש מהווה גם כן פגם חמור, במיוחד כשצו הריסה מנהלי הוא כלי אימתני שיכול לפגוע קשות בזכות הקניין ללא הליך משפטי.
לפי השופט, מהנדס אמנם יכול לחתום על תצהיר מבלי לבקר אישית במקום, אך הוא לא יכול לעשות כן מבלי לבחון את מהידע, לשקול אותו מול שאר הנתונים ולברר את כל העובדות הרלוונטיות. המהנדס אינו אמור להיות "חותמת גומי" על תצהיר מפקח.
בהצטרף כל הפגמים, כמו גם קיומן של תקנות הפטור, פסק השופט כי זהו מקרה חריג המצדיק את התערבות בית המשפט בהחלטת הוועדה. הצו בוטל והוועדה חויבה בהוצאות של 8,000 שקל.
* עו"ד אסף לאור ממשרד עורכי דין הרצליך-לאור העוסק בתחומים מקרקעין ותכנון ובנייה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין