"מגדל" סירבה לשלם לאלמנה את תגמולי הביטוח לאחר שגילתה שהמנוח לא הצהיר שהוא חולה סוכרת. האישה טענה כי פקיד הבנק - שאינו סוכן מורשה - אחראי לטעות. מי צודק?
בשנת 94, נטלו בני זוג הלוואות בסך 240,000 שקל מבנק לאומי למשכנתאות לצורך בניית ביתם. כתנאי לקבלתן, נדרשו בני הזוג לרכוש פוליסת ביטוח חיים שתבטיח את פירעון ההלוואות, וחתמו מול פקיד הבנק על הצטרפותם לביטוח חיים ב"מגדל".
לייעוץ בענייני ביטוח:
פנה ל-עורך דין ביטוח
לרוע המזל, בשנת 2000 הבעל נפטר ממחלת הסרטן שהתגלתה בגופו לאחר רכישת הפוליסה, והאישה פנתה לבנק בדרישה לתשלום תגמולי הביטוח, לשם כיסוי ההלוואות.
הבנק הודיע לאישה כי "מגדל" דחתה את התביעה לתגמולים, משום שגילתה שהמנוח היה חולה בסוכרת בעת שהצטרף לביטוח מבלי שהצהיר על כך. מאחר שההלוואות לא נפרעו, הבנק פתח בהליכי הוצל"פ למכירת בית האישה לצורך מימוש המשכנתא.
משכך, בספטמבר 2003 האישה הגישה לבימ"ש השלום תביעה על סך 220,000 שקל נגד "מגדל".
לטענתה, החתימה על הפוליסה התבצעה, בניגוד לחוק, על ידי פקיד הבנק שאינו סוכן ביטוח, והוא גם לא הסביר למנוח את משמעות החתימה על הצהרת הבריאות. היא ציינה כי המנוח נפטר מסרטן ולא מסוכרת.
עוד טענה התובעת, כי הצהרות הבריאות נשארו בידי הבנק עד לתביעת התגמולים והנתבעת לא טרחה לבדוק אותן. אם הייתה עושה זאת ומחליטה לבטל את הפוליסה, בני הזוג היו יכולים לרכוש ביטוח בחברה אחרת. לדבריה, העובדה שהנתבעת גבתה את פרמיית הביטוח לאורך השנים מבלי לבדוק את הצהרות הבריאות, מהווה ניסיון להתעשר שלא כדין.
לבסוף טענה התובעת, כי הנתבעת התרשלה והפרה את חובות הזהירות שלה כלפי בני הזוג וכלפי ציבור המבוטחים.
לטענת הנתבעת, לפי חוק חוזה ביטוח, התביעה – שהוגשה למעלה מ-3 שנים פטירת הבעל (האירוע הביטוחי) – התיישנה. לגופו של עניין היא טענה, שהמנוח ידע על מחלת הסוכרת לפני שחתם על הפוליסה והסתיר אותה בכוונה לרמות.
הסתרת המחלה, היא טענה, פוטרת אותה לחלוטין מתשלום תגמולי הביטוח. אילו ידעה על מחלת התובע, היא לא הייתה מתקשרת עמו בביטוח חיים מהסוג שנחתם. לטענתה, בתי המשפט כבר פסקו בעבר שרואים אדם שחתם על מסמך כמי שיודע את תכנו, ושאין צורך בסוכן ביטוח על מנת לערוך ביטוח.
המלצה: פתרון לפנים משורת הדין
השופט יחזקאל קינר ציין, כי פעולת התיווך של הבנק לעריכת הביטוח אמנם אסורה ו"מגדל" בהחלט התרשלה והפרה את החוק כשאפשרה לפקיד בנק לעסוק בתיווך ביטוח ללא רישיון של סוכן ביטוח. עם זאת, אין זה מקובל לשלול את תוקף החוזה רק על בסיס מעורבותו של סוכן בלתי מורשה וממילא הנזק לתובעת ולמנוח לא נגרם עקב אי-מקצועיות הפקיד.
השופט הסביר, שאינו סבור שהמנוח ניסה לרמות את ביטוח הבריאות, אולם סביר להניח שהיה מסמן את הצהרת הבריאות באותו האופן גם אם היה חותם מול סוכן מורשה.
בכל מקרה, משמדובר בתביעה לתגמולי ביטוח – "מגדל" צודקת והתביעה, שהוגשה באיחור, כבר התיישנה. לפי השופט, אילו התביעה לא הייתה מתיישנת, התובעת הייתה זכאית לתגמולי הביטוח המלאים.
השופט הוסיף כי לנוכח העובדה שהמנוח נפטר בכלל ממחלה אחרת, מדובר בתוצאה "מצערת מבחינה אנושית" שמותירה את האלמנה ללא מקור לפרעון ההלוואה, והציע לצדדים ולבנק לעשות מאמץ עליון למציאת פיתרון לפנים משורת הדין.
* עו"ד אבישי יונגר ממשרד עו"ד ישראל יונגר עוסק בדיני ביטוח.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין