צעיר שעבד כמתדלק נשדד בשעת לילה מאוחרת על ידי שני רעולי פנים, וכתוצאה מכך סבל מטראומה נפשית. "דלק מנטה" ניסתה להתחמק מאחריות בטענה שהצעיר לא ציית לנהלי הבטיחות, אך בית המשפט דחה את גרסתה המקוממת.
לפני שש שנים, זמן קצר לאחר שחרורו מהצבא, עבד הצעיר כמתדלק בתחנת דלק של "דלק מנטה" בצפון הארץ.
במהלך משמרת לילה, נכנס הצעיר לחנות כדי להתפנות, אך כאשר יצא מן השירותים הותקף על ידי שני רעולי פנים, שהתנפלו עליו באיומי אקדח (או חפץ הנראה כאקדח).
נפגעת במהלך העבודה?
פנו לעורך דין תאונות עבודה
סרט האירוע, שתועד במצלמת אבטחה, הראה את רעולי הפנים מכים את הצעיר, לוקחים את תכולת הקופה ואת תיקו האישי ובורחים מהמקום.
מאז הצעיר לא חזר לעבוד ולימים ביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה, וקבע לצעיר 30% נכות.
בשנת 2013 פנה הצעיר לבית משפט השלום בחיפה, ותבע פיצויים על נזקיו מ"דלק מנטה" וחברת הביטוח שלה, "הפניקס".
התובע טען כי האירוע הטראומתי גרם לו לסבל רב, ופגע בכושר השתכרותו.
מנגד, טענה נציגת חברת הדלק כי התובע אחראי לנזקיו, מכיוון שלא עבד בהתאם לנהלי העבודה. לדבריה, התובע הודרך להישאר בתוך החנות במשמרת הלילה, כשהדלת נעולה. בתגובה, התובע הכחיש כי קיבל הוראה לנעול את החנות, וסיפר כי נהפוך הוא, לפי הנהלים מצופה מעובד הלילה לבצע עבודות גם מחוץ לחנות. ואכן, חברת הדלק לא הצליחה להוכיח שקיימים נהלי בטיחות בכתב.
אירוע קשר וטראומתי
"לא יכול להיות חולק, כי מדובר באירוע קשה וטראומטי ביותר. הסרט, שהינו ללא קול, משקף אירוע אלים, ומבחינתו של התובע – בוודאי מפחיד ביותר", כתבה השופטת רויטל באום בפסק הדין שקיבל את התביעה.
לפי השופטת, לא מדובר בסיכון סביר שעובד אמור ליטול על עצמו במקום העבודה, גם לא בתחנת דלק בשעת לילה מאוחרת. בתוך כך, השופטת ביקרה בחריפות את נסיונה המקומם של הנתבעת להאשים את הקורבן באירוע הקשה, שלא בצדק.
השופטת התרשמה שהתובע הוא אדם שקט וצייתן, העושה את מה שמבקשים ממנו. לעומת זאת, עדותה של נציגת הנתבעת לא הותירה עליה רושם אמין, והשופטת ציינה כי נראה היה שכל מטרתה הייתה לסייע לנתבעת לחמוק מאחריות.
"המעסיקה טענה שעל העובד במשמרת לילה להיות נעול בתוך החנות, משמע היא הייתה ערה לסיכונים הקיימים בעבודה כאשר הדלת אינה נעולה, לרבות סכנת השוד המזוין", ציינה השופטת והוסיפה כי הנתבעת "הפקירה" את התובע לסכנה, שלמרבה הצער התממשה.
בהתחשב בגילו הצעיר ובשיעור נכותו של התובע, שכיום כבר מתפקד באופן עצמאי, העריכה השופטת את נזקיו, הכוללים כאב וסבל, הפסדי שכר והוצאות רפואיות, בסך של 692,500 שקל.
לאחר ניכוי התגמולים שקיבל מביטוח לאומי, הורתה השופטת לנתבעות לשלם לתובע, ביחד ולחוד, 150,000 שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 6,000 שקל ושכ"ט עו"ד בסך של 24,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד תומר איסק
- ב"כ הנתבעות: עו"ד יצחק שפרבר
* עורך דין איל מגן עוסק בתאונות עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין