אורח בבית המלון "רימונים מרינה קלאב" שבאילת החליק באמבטיה בזמן שניסה להגיע לסבון הרחצה. בפסק הדין שניתן לאחרונה, וחייב את המלון בפיצויים, נקבע כי על בתי מלון להקפיד להציב מאחז יד ומשטח מונע החלקה בכל אמבט ואמבט.
לפני שבע שנים הגיעה משפחתו של האיש להתארח בבית המלון "רימונים מרינה קלאב" באילת, שבבעלות "מלונות הכשרת הישוב". אך למרבה הצער החופשה המהנה הסתיימה בכך שאבי המשפחה נפצע בגב לאחר שנפל באמבטיה שבחדר המלון.
לפי גרסתו של האיש, כפי שתוארה בתביעה נזיקית שהגיש לבית משפט השלום בירושלים ב-2011, הוא איבד משקל כשניסה להגיע לסבון אך נתקל בסבונייה בולטת שהותקנה במרכז האמבטיה. הוא תבע מבעלת המלון וחברת הביטוח שלה "הכשרת היישוב" פיצוי על הנזקים שנגרמו לו בעקבות התאונה, שהסבה לו נכות זמנית של 6 שבועות והחמרת פציעה מתאונת דרכים שאירעה בעבר.
התובע טען כי הנהלת המלון לא דאגה לאמצעים בטיחות שיימנעו החלקה באמבטיה, וכי הסבונייה הותקנה ברשלנות, באופן שמזמין פגיעה.
לייעוץ בתחום:
פנו ל-עורך דין דיני משפחה
הנתבעות הכחישו את התרחשות התאונה, וטענו כי עדותו היחידה של התובע מעלה ספקות רבים, ואף לא ברור מדוע לא דווח על האירוע למנהל התחזוקה או לקצין הביטחון בזמן אמת.
בכל מקרה, הנתבעות טענו כי "משיחות עם גורמים במלון" (שזהותם לא נחשפה) עלה כי האמבטיה הייתה תקנית, והותקנו בה מאחזי יד ושטיחים למניעת החלקה.
לחלופין, וככל שהתאונה באמת התרחשה, נטען כי התובע אשם בהחלקה.
סיכון טבעי וצפוי
השופטת מירית פורר קבעה שהתאונה התרחשה, בהתאם לתיעוד רפואי ולאחר שהוכח כי התובע ואשתו דיווחו לפקידת הקבלה על התאונה בזמן אמת.
עם זאת, היא הסבירה כי לא כל נזק מטיל אחריות על בעל המקרקעין, ולכאורה, החלקה באמבטיה היא סיכון צפוי, טבעי ורגיל שלא אמור לגרור אחריו אחריות נזיקית.
ואולם, עדיין צריך לבדוק מה היה הגורם הישיר להחלקה ומהם האמצעים שננקטו למניעתה. אף שהשופטת לא קיבלה את הטענות נגד הסבונייה, היא קבעה כי בניגוד מוחלט לטענת נציגי המלון, הוכח בפניה שבתקופת התרחשות התאונה לא הוצבו באמבטיה אמצעים מונעי החלקה או מעידה כמו מאחזי יד או שטיחון.
בנסיבות אלה, השופטת קבעה כי הנהלת המלון לא התאמצה מספיק כדי לוודא שאורחיה מתקלחים בבטחה.
עם זאת, השופטת לא התעלמה מכך שגם התובע לא נזהר מספיק אף שהכיר את המקום מביקורים קודמים ואף התרחץ בו יום לפני התאונה, כך שהיה מודע למיקום הסבונייה, היעדרם של השטיחון ומאחז היד. "מדובר בפעולה יומיומית ויש לצפות שהרוחץ באמבט יהיה ער לסכנות הטמונות בה", כתבה השופטת והטילה עליו 50% אחריות.
התוצאה היא כי הנתבעות יצטרכו לשלם לתובע 50% מסך נזקיו (הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות) שהוערכו ב-100 אלף שקל. מעבר לפיצוי הן ישלמו לו גם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 23.4% מסכום הפיצוי.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עורך דין אבישי בוגן מייצג בתיקי נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין