בית הדין הארצי לעבודה קבע באחרונה כי המשרד לא היה רשאי לבטל החלטה קודמת שלו בה אישר לעובדת חל"ת של 12 שנה.
האישה עבדה במשרד החינוך כמורה וכמנהלת בין השנים 1969-1988. בשנת 1989 היא עברה לשמש כמנכ"לית העמותה לקידום החינוך של הסתדרות המורים. על מנת שרצף הזכויות שלה לפנסיה במשרד החינוך יישמר, הגישה האישה בקשה לחופשה ללא תשלום והמדינה אישרה לה חל"ת בין השנים 1989-1995.
לייעוץ בתחום:
עורך דין עבודה
החל משנת 1996 נוצר נתק ביחסי העבודה לאחר שהמדינה סירבה לאשר לעובדת חל"ת נוסף. האישה וההסתדרות פנו לגורמים שונים במשרד במטרה למצוא פתרון. בעקבות פניות אלה, ב-1998 היא שובצה לעבודה באחד המרכזים הפדגוגיים בהיקף של 8 שעות שבועיות. שנה לאחר מכן עברה לעבוד בהדרכה בבית ספר בפתח תקווה בהיקף שעות דומה.
אלא שלאחר זמן מה התחוור לה כי היקף השעות בו הועסקה משנת 1998 לא מספיק לצבירת זכויות לגמלה. בעקבות זאת היא ניהלה מגעים נוספים מול המשרד ובשנת 2002 הוא אישר לה חל"ת גם עבור השנים 1995-2001.
ב-2003 (בהיותה כבת 55) ובעקבות קיצוצים פרשה האישה בפרישה מוקדמת. ב-2007, בשל חילוקי דעות ביחס לזכויותיה היא הגישה תביעה נגד המשרד לבית הדין לעבודה בתל אביב.
ב-2009 וכחלק מההתמודדות מול התביעה, המשרד החליט לבטל את אישור החל"ת עבור השנים 1995-2001, וכתוצאה מכך פחת משמעותית שיעור הגמלה הפנסיונית של האישה.
בעקבות זאת, האישה תיקנה את תביעתה וביקשה שבית המשפט יצהיר כי ההחלטה לבטל את החל"ת אינה תקינה. בית הדין דחה את בקשתה ולכן היא הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
בערעור, שהוגש באמצעות עו"ד אלכסנדר ספינרד, טענה האישה כי המשרד לא היה מוסמך לבטל את האישור מכיוון שלא התעוררו נסיבות חדשות שלא היו ידועות לו קודם. המערערת הוסיפה כי ביטל החל"ת פוגע באינטרס ההסתמכות שלה בדבר שיעור הגמלה המשולמת לה.
המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד גדי שילה, טענה מנגד כי אישור החל"ת המקורי ניתן שלא כדין על בסיס הטעייה ומידע לא נכון שמסרה ההסתדרות למשרד החינוך. המדינה הוסיפה כי מכך מקום, אלמלא ניתן אישור החל"ת ב-2002 המערערת כלל לא הייתה זכאית לפרוש לגמלאות במועד בו פרשה ולכן היא לא שינתה את מצבה לרעה ואין פגיעה באינטרס ההסתמכות שלה.
אין נסיבות מיוחדות
השופטים לאה גליקסמן, אילן איטח וסיגל דוידוב-מוטולה דחו את טענת המדינה בעניין הטעייה בהיעדר הוכחה.
מעבר לכך, השופטים ציינו כי בטרם מתן האישור ב-2002 עמדו בפני משרד החינוך כל הנתונים הרלוונטיים. בנסיבות אלה, לא די בכך שההחלטה ניתנה בטעות ועל מנת לבטל אותה יש צורך ב"נסיבות מיוחדות" שבהן אינטרס הציבור גובר על אינטרס הפרט.
בנוסף, השופטים קיבלו את טענת המערערת כי החלטת הביטול פוגעת באינטרס ההסתמכות שלה בעניין גובה הגמלה וציינו כי אישור החל"ת בוטל כשהמערערת כבר בת 62 ואפשרויות התעסוקה העומדות בפניה מצומצמות ביחס למועד בו פרשה.
השופטים העירו כי סמיכות הזמנים בין הגשת תביעתה של המערערת שביקשה לקבל את זכויותיה לבין ביטול אישור החל"ת מעורר חוסר נוחות.
בסיכומו של דבר קבעו השופטים כי החלטת ביטול החל"ת מבוטלת והמערערת זכאית לגמלה ולמענק פרישה בשיעורים שנקבעו בהחלטה הראשונה של הממונה על הגמלאות.
המדינה חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 25,000 שקל.
לקריאת פסק הדין
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.