שופטת המחוזי, ורדה מרוז, סברה כי על האגף לשיקום נכים לממן את עלות התותבת המיוחדת מיידית ולנצל את העובדה שהעותר שוהה כעת בארצות הברית, שבה פותחה הטכנולוגיה החדישה.
בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד קיבל לאחרונה עתירה שהגיש נכה צה"ל שנפצע במלחמת יום כיפור לאשר לו תותבת בעלת טכנולוגיה חדשה, שטרם נבדקה ואושרה לשימוש על ידי האגף לשיקום נכים במשרד הביטחון.
לייעוץ בנושא
פנו ל- עורך דין נכי צה"ל
לעותר נכות בשיעור של 100%. במהלך מלחמת יום כיפור הוא נפגע בשתי רגליו ונאלצו לקטוע את רגלו השמאלית מעל הברך. לאורך השנים הותאמו לו תותבות שונות, כשהאחרונה שבהן הייתה ברך ממוחשבת עם מוט חיבור וכף רגל מכאנית.
העותר הגיש את עתירתו כששהה בארה"ב לצורך התקנת בית גדם בעייתי והחלפת כף רגל שתקופת האחריות שלה הסתיימה.
במהלך שהותו שם הוא נחשף לתותבת חדישה, בעלת טכנולוגיה מתקדמת, העשויה מקשה אחת – ברך וכף רגל – שמערכת ממוחשבת מפעילה את שני חלקיה בהתאמה. התותבת מיוצרת על ידי חברת OSSUR, המייצרת את הברך הנוכחית של העותר, ושמשרד הביטחון רוכש ממנה אביזרים שונים לשימוש נכי צה"ל.
התותבת הושאלה לעותר לניסיון, וכעבור מספר ימים הוא הרגיש הקלה בעומס של הרגל השנייה. לתחושתו השימוש שיפר את יציבתו והליכתו ביחס לתותבות האחרות שהשתמש בהן לפני כן. בשל כך, ותוך שהותו בארה"ב, הוא ביקש מאגף השיקום שיאשר לו לקבל אותה במקום התותבת השנייה.
בקשתו נדחתה משום שהתותבת החדשנית עדיין לא נבדקה על ידי גוף מקצועי מוסמך, ולפני כשלושה חודשים הוא פנה לעזרת בית המשפט.
בעתירתו הוא טען כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות, שכן אין נוהל שמונע מאגף השיקום לאשר את התותבת. מעבר לכך, לדעתו, מוטלת על האגף חובה לאשר טכנולוגיות חדשות המיטיבות עם נכים ומשפרות את איכות חייהם. עוד הוא טען כי כשמדובר בנכי צה"ל, שזכאים לפיצוי מלא מהחברה, אין לייחס משקל לשיקולי תקציב.
אגף השיקום טען מנגד כי מדובר בסוגיה מקצועית, שבית המשפט לא אמור להתערב בה. לטענתו, על העותר להתאזר בסבלנות, ולהמתין עוד כחצי שנה, עד שהצוות המקצועי שבוחן כיום את הטכנולוגיה המדוברת, יחליט האם להכניס את התותבת לשימוש. עוד נטען, כי לא ניתן לאשר הוצאה שאינה מצויה במחירון של משרד הביטחון. החלטה כזו היא בעלת השלכה רחבה שיש להתחשב בה, ובטח שאין לקבל אותה בפזיזות רק משום שהעותר שוהה בארה"ב.
איכות חיים
סגנית הנשיא השופטת ורדה מרוז קיבלה את העתירה.
השיקולים שעמדו בפניה הם נכותו קשה של העותר, ודבריו כי התותבת החדישה גרמה לו להקלה משמעותית. לדעתה, הזמן שאגף השיקום מבקש לבחון את התותבת הוא בלתי סביר.
השופטת גם הבינה ללב העותר, שציין כי אם לא ינצל את שהותו בארה"ב להחלפת התותבת, ההזדמנות תחמוק מידיו בשנים הקרובות – מצב המותיר לאגף השיקום שליטה מוחלטת על איכות חייו, ואיכות חייהם של כלל נכי צה"ל.
לפיכך, סברה השופטת מרוז כי רכישת התותבת המתאימה לצרכי העותר היא ההחלטה הנכונה, גם אם הדבר יוביל לכך שאגף השיקום יצטרך לרכוש תותבות זהות לכלל נכי צה"ל.
לבסוף הורתה השופטת כי משרד הביטחון יישא בהוצאות רכישת התותבת והתקנתה, ואף ישלם לעותר שכ"ט עו"ד בסך 20 אלף שקל.
- ב"כ העותרים: עו"ד ארז יער
- ב"כ המשיבים: עו"ד יהודית פוקס
* עורך דין יצחק אברהם עוסק בייצוג נכי צה"ל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.