רוכב קטנוע נהג בפראות ברחובות תל-אביב ונמלט מהמשטרה. בעל הקטנוע, שנעצר כמה שעות לאחר מכן, טען כי מישהו אחר נהג. ביהמ"ש זיכה אותו.
שעת ערב בלב תל-אביב, שוטר בניידת דרש מנהג קטנוע שהרכיב בחורה לעצור בצד הכביש. אלא שהנהג לא עצר, ובחר לברוח והחל בנסיעה פרועה, זגזג בין נתיבים, עלה על מדרכות, נסע נגד התנועה ועבר ברמזורים אדומים, והמשטרה אחריו. באמצע המרדף הצליח השוטר להגיע קרוב אל הנהג וצעק לו לעצור. הנהג בתגובה הוריד את הקסדה מראשו, זרק אותה על השמשה הקדמית של הניידת והמשיך לנסוע עד שהצליח להימלט מעיני השוטר.
לשאלה במשפט פלילי:
כנסו לפורום פלילי
לאחר מכן ביצע השוטר בדיקה במערכת המודיעינית והעלה את פרטי בעל הקטנוע, שהסתבר כי אין לו רישיון נהיגה. השוטר זיהה את תמונתו כחשוד שרכב על הקטנוע הנמלט. באותו לילה איתרה אותו המשטרה ועצרה אותו.
בחקירה הכחיש בעל הקטנוע כל מעורבות באירוע, וטען כי אינו רוכב עליו, ושהוא מתכנן להוציא רישיון בעתיד. לדבריו, הוא רכש את הקטנוע ימים ספורים לפני האירוע, ומאז החנה אותו ליד בית משפחתו ברמת גן. בחקירה אף טען כי הקטנוע כנראה נגנב, אך הוסיף כי הוא לא ידע על כך בזמן אמת – כיוון שהוא גר בתל-אביב – ועל כן לא הגיש תלונה על הגניבה.
בתום החקירה הוגש נגדו כתב אישום בבימ"ש השלום בתל-אביב, ובו יוחסו לו עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, חבלה במזיד ברכב, וכן נהיגה ללא רישיון ללא ביטוח.
המדינה התבססה רק על עדותו של השוטר, שטען כי זיהה את הנאשם כנהג הפרוע מאותו יום.
הנאשם לא חלק על התרחשות האירוע המתואר בכתב האישום, ואף לא על מהימנותו של השוטר, אלא מיקד את הגנתו בטענה אחת: זה לא אני.
בהקשר זה טען כי האופנוע אכן נגנב ונתפס בירושלים לאחר כחודשיים אצל אדם שלא הכיר את הנאשם, וטענה זו אומתה על ידי המדינה.
נהנה מהספק
השופט ד"ר שאול אבינור זיכה את הנאשם וקבע כי בהתחשב במכלול נסיבות, לא ניתן לקבוע מעבר לספק סביר שהוא זה שביצע את העבירות.
עדותו של השוטר הייתה עדות יחידה. הקסדה שהשליך הנאשם במהלך המרדף לא נמצאה, ולא הוגש כל ממצא העשוי לקשור את הנאשם לביצוע העבירות. אמנם ישנם מקרים שבהם ניתן להרשיע על סמך עדות יחידה, הבהיר השופט, אך יש לעשות זאת תוך הקפדה יתירה ורק כאשר מדובר בעדות חזקה.
השופט הסביר כי השוטר זיהה את הנאשם רק לאחר שנחשף לתמונה אחת שלו מתוך המערכת המודיעינית של המשטרה, תמונה שממנה למד כי הנאשם הוא הבעלים של הקטנוע. לא ניתן לשלול את האפשרות כי השוטר הושפע בדיעבד מהתמונה שבמערכת, שנועדה לאיתור חשודים לצורכי חקירה ואינה יכולה לשמש כראייה יחידה להרשעה בבית משפט.
השופט הוסיף כי לא ניתן להתעלם גם מהעובדה כי טענת הנאשם שלפיה הקטנוע נתפס בירושלים אומתה.
יחד עם זאת, השופט העיר כי גרסתו של הנאשם לא הייתה נקייה מספקות, אך במשפט פלילי המדינה היא זו שצריכה להוכיח את אשמתו מעבר לספק סביר. אם לא הצליחה – הנאשם זכאי ליהנות מהספק.
- ב"כ המאשימה: עו"ד נאווה זרנגר
- ב"כ הנאשם: עו"ד אדווה ויצמן
* עו"ד משה אלון עוסק במשפט פלילי ודיני תעבורה.
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין