בני זוג מאותו מין שמביאים ילדים לעולם ומחליטים להיפרד נתקלים במקרים רבים בחוסר ודאות גדול בכל הקשור לזכויות המשמורת והמזונות. הסכם הורות עשוי לגשר מראש על פערי הציפיות בין הצדדים ולמנוע את עגמת הנפש ברגע המשבר.
רבים טועים לחשוב שבני זוג מאותו מין אשר חיים ביחד ומקימים משפחה אינם בעלי זכויות שוות לאלה של משפחה "נורמטיבית", או שזכויותיהם אינן ברורות וחד משמעיות.
ואולם, בשנים האחרונות בית המשפט הכיר מפורשות בזכויות הנובעות מחיים משותפים של בני זוג מאותו מין (דרך הכרה בנישואים אזרחיים או בהיותם ידועים בציבור) ובזכותם של שני בני הזוג להירשם כהורים כאשר הם מביאים ילד לעולם.
אך עדיין, במקרים רבים עומד סימן שאלה גדול בפני בני הזוג כשהם מחליטים להיפרד, בעיקר בכל הנוגע למשמורת ולמזונות הילדים המשותפים.
זכויות ההורה הלא ביולוגי
באחרונה הגיעו למשרדי שני מקרים שמבטאים את הבלבול שבו שרויים בני זוג בעת פרידה. במקרה הראשון, בנות זוג שחיו יחד במשך 15 שנה והביאו לעולם שתי ילדות, נפרדו לאחר שאחת מהן פוטרה מעבודתה ונקלעה למשבר.
שתי הילדות נולדו מאותה תרומת זרע, ואחת מבנות הזוג היא אמן הביולוגית. בת הזוג השנייה אימצה את הבנות בסמוך ללידתן. מיותר לציין שהילדות היו קרובות מאוד לשתי אימותיהן והן מעולם לא נתנו להן הרגשה שיש הבדל כלשהו ביניהן מבחינת ההורות והמחויבות שלהן.
לאחר הפרידה פעלו בנות הזוג בהתאם להסכם ממון שנחתם ביניהן מראש, כך שלא צצו בעיות מיוחדות בחלוקת הרכוש.
הבעיה המרכזית התעוררה בסוגית המשמורת. בת הזוג הלא ביולוגית דרשה משמורת משותפת על הבנות אך אמן הביולוגית התנגדה וטענה שהיא אינה האמא "האמיתית" שלהן. בת הזוג הלא ביולוגית לא ויתרה והגישה באמצעות הח"מ תביעה למשמורת משותפת בבית המשפט למשפחה.
כאן המקום להבהיר שיחסו של בית המשפט לסוגיית המשמורת אינו תלוי רק בשאלת ההורות הביולוגית והכלל העיקרי שמנחה אותו הוא טובת הילד. השאלה מהי טובת הילד נבחנת בהתאם לכל מקרה ועל בסיס פרמטרים שונים כגון קרבה להורים, טיב היחסים בין ההורה לילד ומקום המגורים.
העובדה שאחד ההורים הוא הורה מאמץ אינה גורעת מזכותו למשמורת משותפת. בהקשר זה, חשוב להדגיש שאם הילדות לא היו מאומצות על ידי בת הזוג הלא ביולוגית, הייתה ניתנת עדיפות לאם הביולוגית בקביעת המשמורת, כך ששאלת האימוץ היא חשובה ומשפיעה.
סוגיית המזונות
במקרה השני, בני זוג החליטו להביא ילד משותף לאחר חמש שנות זוגיות. אחד מהם היה ההורה הביולוגי והשני לא אימץ את הילד באופן רשמי אך שימש כאביו לכל דבר ועניין. חלפו חמש שנים נוספות ובני הזוג נפרדו.
הבעיות החלו כאשר האב הביולוגי דרש מזונות מהאב הלא ביולוגי. האחרון התנגד בנחרצות בטענה שהוא לא אימץ את הילד ולכן אינו חייב לשלם מזונות.
האב הביולוגי הגיש באמצעות הח"מ תביעת מזונות. בדומה לסוגיית המשמורת גישתו של בית המשפט היא שניתן לחייב את ההורה הלא ביולוגי במזונות מכוח חובה חוזית. בית המשפט בוחן את כוונת בני הזוג לשמש כהורים משותפים לילד דרך התנהלותם לפני לידת הילד ואחריה. כאשר בן הזוג מלווה את ההורה הביולוגי בכל תהליך הבאת הילד, מעודד אותו לכך מתוך כוונה לגדל אותו כילד משותף, וכאשר לאחר הלידה הוא מעורב בגידול הילד בצורה שווה, רבים הסיכויים שהוא יחויב לשלם מזונות לילד על רקע התחייבותו החוזית כלפי האב הביולוגי.
חשוב להדגיש שאם הילד היה מאומץ על ידי בן הזוג, הוא היה מחויב לתשלום מזונות מכוח החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות).
מזונות בן/בת זוג
בנוסף למזונות ילדים ומשמורת, עומדת לבני זוג מאותו המין הזכות לתבוע מזונות בן זוג, מתוקף היותם ידועים בציבור. אלו מזונות משקמים הניתנים לתקופה מסוימת, כאשר בית המשפט בוחן את אופן היחסים של בני הזוג, מידת התלות של בן זוג אחד באחר, הסתמכות על המשך קיומה של מערכת היחסים וכו'. פסיקת מזונות אלו אינה תלוית מגדר, ולכן היא מתקיימת גם בין בני זוג מאותו מין.
הסכם הורות
לבעיות שהתעוררו במקרים שהצגנו (שעדיין מתבררים בבתי המשפט) היה פתרון אחד פשוט – הסכם הורות. בהסכם כזה בני הזוג מסדירים את נושאי המשמורת והמזונות מראש, ובכך נמנעים מהליכים משפטיים מסובכים ולא מוסיפים לקושי הפרידה גם את הקשיים הללו.
לפיכך אנו ממליצים לבני זוג מאותו מין המעוניינים להביא ילד משותף לערוך ביניהם הסכם שיסדיר בדרך של הבנה והסכמה הדדית נושאים רגישים מעין אלה שאינם צריכים להיות מושפעים מרגשות קשים ותחושות נקמה שמתעוררים פעמים רבות בעת פרידה.
* עורכת דין שירי מלכה עוסקת בדיני משפחה והורות חד מינית
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין