האם תנועה של הגוף היא גורם חיצוני לתאונה? גם אם האינטואיציה שלכם אומרת לכם "לא", כדאי שתחשבו שוב. בפסק דין שניתן אתמול, ביה"ד לעבודה בתל-אביב הכיר בסיבוב של הברך כגורם אפשרי לתאונה.
כדאי לדעת שאם נפגעתם בתאונה כלשהי (גם לא במסגרת העבודה), יכול להיות שאתם זכאים לתגמולים כלשהם.
מגישים תביעה בביטוח לאומי?
עורך דין ביטוח לאומי
לפי חוק הביטוח הלאומי, "תאונה" היא "אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד".
אך מה נחשב "גורם חיצוני"? מדרגה, עמוד חשמל, חפץ שנופל עליכם, שמן על הכביש. אך מה לגבי תנועות הגוף שלכם בעצמן?
תאונה שנדונה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב עוררה את סוגיה זו בבית הדין לעבודה. התאונה התרחשה לפני כשנתיים. הנפגע – אדם בשנות ה-50 לחייב שמתפרנס כעצמאי בעסקי הנדל"ן – נפצע במשחק כדורגל ידידותי, כשעיקם את רגלו. צילום שבוצע באותו לילה בחדר מיון בבית חולים, גילה כי האיש סובל משבר ברגל. הוא גובס, אושפז במחלקה האורתופדית ושוחרר למחרת.
המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו לתשלום דמי תאונה, בנימוק שלא אירעה "תאונה", כמשמעות המונח בחוק הביטוח הלאומי, משום ש"הפגיעה שאובחנה", לא נגרמה על ידי גורם חיצוני, אלא כתוצאה מ"תנועה לא טובה" של התובע במהלך פעילות גופנית.
אל מסקנה זו הגיע המוסד בעקבות שאלות פקידת תביעות נפגעי עבודה. היא שאלה איך נגרמה התאונה? האם קיבלת מכה? נתקלת במשהו? נפלת?
ואילו הוא השיב: "לא קיבלתי מכה, לא נתקלתי בכלום, לא נפלתי".
נגד החלטה זו הגיש הנפגע תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, ובה הציג גרסה שונה. התובע, שיוצג על ידי עוה"ד אסף ברק, טען כי במגרש הספורט היה בור שגרם לתנועה הסיבובית של כף הרגל, שבעקבותיה נגרם השבר.
מנגד, המוסד לביטוח לאומי, אותו ייצגה עוה"ד מלכה קריצמן, ביקש לדחות את התביעה.
בכל מקרה, עיקר המחלוקת ננעץ לשאלה האם היה "גורם חיצוני" שגרם לחבלה, ושני הצדדים הפנו לפסיקת בית המשפט העליון בשאלה זו.
העיקר הוא הקשר הסיבתי
השופטת אירית הרמל לא קיבלה את גרסתו של התובע לגבי הבור, אלא העדיפה את גרסתו הראשונה, שהפגיעה אירעה בשל תנועת הרגל, אותה מסר לפקידת המוסד וכן בבית החולים.
הנקודה המעניינת היא שהתביעה התקבלה בכל זאת. כלומר, למרות הקביעה העובדתית שלפיה לא היה שום בור שגרם לתובע לעקם את רגלו.
השופטת סקרה את פסיקת העליון והבהירה כי מאמץ יתר בלבד (למשל ריצה) אינו בגדר "תנועה חיצונית". עם זאת, הדרישה ל"גורם חיצוני" אינה מחייבת מגע ישיר בין הגורם החיצוני לבין גופו של האדם הנפגע, אולם חייב להתקיים קשר סיבתי בין קיומו של הגורם לבין החבלה – למשל תנועה שיוצרת חיכוך עם המגרש.
"במקרה של התובע בענייננו, הגורם החיצוני הוא התנועה שביצע התובע, במהלך משחק כדורגל, שגרמה להתעקמות כף הרגל על צידה. אשר על כן ניתן לראות באירוע "תאונה" כמשמעותה בסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי", הכריעה השופטת.
לכן, בסיכומו של דבר התובע זכה והוא יוכר כנפגע תאונה. לא נפסקו הוצאות.
לקריאת פסק הדין
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין