נועה לביא ויעל אילני, שתי "פעילות רשת" מוכרות, התווכחו במרחב הווירטואלי תוך שימוש בביטויים חריפים. לאחרונה הגישה אילני תביעה נגד לביא, בטענה שדבריה מהווים לשון הרע.
בחודש יוני 2014 נחשפה פרשה פלילית, במסגרתה נעצרה אישה מקריית גת בחשד לקיום יחסי מין עם קטינים בגילאי 12-15. הפרשה הביאה לדיונים סוערים ברשת. במסגרת פעילותה של יעל אילני, היא פרסמה ברשת דברים בוטים בגנות אותם נערים שעשו מה שעשו עם האישה.
לייעוץ בענייני לשון הרע:
פנו ל- עו"ד לשון הרע
בעקבות דברים אלה ואחרים, הגיבה נועה לביא – מרצה באוניברסיטה הפתוחה ובעלת בלוג באתר "תפוז" – בדברים משלה, בהם כינתה את אילני "פעילה למען פדופיליות" ו-"ידידת הפדופיליות". באותה מקום נכתב: "את בחברה טובה עם חברת הכנסת מירב מיכאלי, הפעילה למען זכויות הפדופיליות, וגם למען האימהות הרוצחות".
בעקבות אמירות אלה הגישה אילני, באמצעות עו"ד איל גרנט, תביעה בבימ"ש השלום בראשון לציון ובה עתרה לפיצוי כספי של 120,000 שקל.
היא טענה שהנתבעת הוציאה דיבתה רעה, וציינה שהיא מתנגדת נחרצות לפדופיליה ושוללת מכל וכל את הדברים שפורסמו בגנותה.
לדבריה, גם אחרי מספר פעמים שביקשה מהנתבעת להסיר את הפרסום המשמיץ, המשיכה הנתבעת לכנות אותה "פעילה לזכויות פדופיליות", במסגרת רשומות שהופצו למאות אנשים.
בכתב התביעה פורסמו, בין היתר, רשומות נוספות, שבהם הנתבעת כתבה שהתובעת "מפלרטטת עם האקר פלסטיני", קראה לה "מוח לא לגמרי אפוי" וטענה שהיא "מטנפת את הפה על אותם בני 12".
הנתבעת הגישה בקשה למחיקת התביעה על הסף באמצעות עו"ד יעל תותחני, בה טענה שמדובר בתביעה קנטרנית וחסרת תום לב.
לטענתה, כתב התביעה לא מציין כלל מהם פרסומים המהווים לשון הרע. לדבריה, לא מדובר בכתב תביעה כי אם ב-"מגילת מעשיות תמוהה ומבולבלת". משכך, היא אינה יכולה להתגונן, שכן אינה יודעת על מה היא נתבעת.
מעבר לכך, לשיטתה, הדברים שנכתבו לא מהווים לשון הרע, או שהם חוסים תחת הגנות החוק. עוד נטען שהתובעת לא הוכיחה שנגרם לה נזק כלשהו.
היא הוסיפה כי התובעת הביאה את הדברים על עצמה כשבחרה להשתלח באופן ברוטלי בילדים קטנים, וכי מעשיה מהווים "הסתכנות מרצון".
אמירות שראוי לברר
הרשם יניב ירמיהו דחה את הבקשה וקבע כי יש מקום לדון בתביעה. הרשם התרשם כי בשלב זה, מבלי לקבוע מסמרות בנוגע לסיכויי התביעה, הוא הגיע למסקנה כי אין לדחות את התביעה ללא שמיעת ראיות.
אמירות כמו "ידידת הפדופיליות", "פעילת זכויות הפדופיליות" והשוואת קבוצה זו לקבוצות אחרות דוגמת האמהות הרוצחות, ראויות לבירור עובדתי-משפטי, קבע הרשם, והצביע בהקשר זה גם על כמות הפרסומים והקשרם של הדברים.
הרשם ציין כי הדברים עשויים לפגוע בשמה הטוב ולפגוע בפרנסתה של הנתבעת, בפרט בשים לב לכך שהדברים נאמרו על ידי הנתבעת, שמכנה את עצמה "הטרולית המוצלחת ביותר בפייס", כלומר ככזו הכותבת על מנת לשלהב ולעורר אנטגוניזם בקרב ציבור הגולשים.
בנוגע לטענה בדבר היעדר נזק, הרשם הבהיר שחוק איסור לשון הרע מקנה זכות לתבוע פיצוי גם ללא הוכחת נזק.
בסיכומו של דבר, הבקשה נדחתה וההליך יימשך. המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך 3,000 שקל, ללא קשר לתוצאות ההליך.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין