צעירה שהחלה לעבוד כמארחת במסעדה יוקרתית בתל אביב, פוטרה לאחר שהתלוננה על שאסרו עליה לשבת במשמרת. לפני שבוע היא זכתה בפיצוי של 25,000 שקל על הפרת חוק הישיבה בעבודה ופיטוריה.
כולנו יודעים שהשמירה על זכויות העובדים אינו הצד החזק של תחום המסעדנות, אך למרבה הצער לא כל העובדים בתחום מוכנים להילחם ולהעמיד את המעסיקים על מקומם מחשש שיפוטרו.
במקרה של צעירה שעבדה כמארחת במסעדה היוקרה "דוד ויוסף" שבתל-אביב, החשש התממש והיא פוטרה יממה בלבד לאחר שהתלוננה על כך שלא מאפשרים לה לשבת במהלך המשמרת. פסק הדין שניתן לפני שבוע בתביעה שהגישה נגד המסעדה בה עבדה הוא דוגמא ומופת למלחמה צודקת על זכויות העובדים ומשמש נורת אזהרה למעסיקים באשר הם.
לייצוג בתחום:
עורך דין דיני עבודה
התביעה הוגשה לפני כשנתיים לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בסמוך לפיטוריה של התובעת, שעבדה במסעדה כחודש ימים.
התובעת טענה כי יום אחרי שביקשה מאחראי המשמרת שלה לאפשר לה לשבת בשעות העבודה בהתאם לחוק הזכות לישיבה בעבודה, נערך לה שימוע והודיעו לה שהיא מפוטרת. היא טענה כי פיטוריה נעשו בניגוד לחוק וביקשה פיצוי של 50,000 שקל.
במענה לתביעה השיבה מפעילת המסעדה כי מעולם לא אסרה על התובעת לשבת, מה גם שחלק מתפקידה (הדפסת תפריטים, קיפול מגבות ומענה לטלפונים) מתבצע ממילא בישיבה. בכל מקרה, לטענתה, בחורה בריאה בשנות ה-20 לחייה מסוגלת לעבוד שעתיים רצופות מבלי לשבת.
הנתבעת הוסיפה כי פיטורי התובעת לא היו קשורים לסוגיית הישיבה. לטענתה, התובעת פוטרה משום שהביעה זלזול בנהלי העבודה ובממונים עליה, הגיעה לישיבות צוות עם כלבתה ונכשלה בביצוע העבודה.
גם למארחת מותר לשבת
השופט תומר סילורה לא קיבל את עמדת הנתבעת. לפי השופט, הנתבעת הייתה מחויבת לפי חוק לדאוג שלתובעת תהיה אפשרות לשבת בעבודה, גם אם תפקידה היה דינמי וכלל תזוזה רבה.
הראיות שהוצגו בפני השופט הוכיחו בפניו, כי הנתבעת הפרה את חוק הזכות לישיבה בעבודה. כך, מתמליל שיחה שהוקלטה בין התובעת לבין אחראי המשמרת עלה כי נאמר לה במפורש שעליה לעמוד ברציפות כחמש שעות. בנוסף, הנתבעת לא הציגה כל ראיה לכך שהעמידה לרשות התובעת כיסא או מושב כלשהו.
השופט הוסיף כי מעשי הנתבעת חמורים עוד יותר לנוכח פיטורי התובעת מיד לאחר התלונה על הפרת הזכות. בתוך כך, השופט דחה את ניסיונות הנתבעת להציג סיבה אחרת לפיטורים והוסיף כי השימוע שנערך לתובעת לא היה תקין, שכן ברור שההחלטה לפטרה הייתה מנויה וגמורה עוד לפניו.
משכך, השופט קיבל את התביעה. עם זאת, הוא סבר כי לתובעת מגיע פיצוי נמוך יותר ממה שתבעה בהתחשב בפרק הזמן הקצר בו עבדה במסעדה והעובדה שלא נגרם לה נזק רפואי כלשהו. בסיכומו של דבר חויבה הנתבעת לפצות אותה ב-20,000 שקל על הפרת זכות הישיבה בעבודה בתוספת 5,000 שקל על הפרת חובת השימוע ו-7,500 שקל עבור שכ"ט עו"ד.
לקריאת פסק הדין
- ב"כ התובעת: עו"ד אסף מסדה, עו"ד ערן כהן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד גליה מרום
* עורך דין יניב דוד עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין